קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן פא · סעיף ל
הדין עם ראובן ע' סמ"ע שהק' דבתשובת הרא"ש כת' כיון שהלו' ראובן לשמעון ולוי בשותפות נעשו אחראין וערבאין זה לזה והי' יכול לתבוע כל החוב משמעון וכו' אבל לדעת הרמב"ם דפסק כוותי' המחבר ומור"ם א"י לגבות החוב מאיז' שירצ' א"כ למה סתם המחבר כאן כתשובת הרא"ש וה"ל לפרש אליב' דהלכת' היינו דוקא כשאין ללוי לפרוע כדי חלקו דאז גוב' משמעון כל החוב ובש"ך כת' דכיון דלוי כופר הרי הוא כאין לו וכ"כ בעל העיטור ע"ש. ודבריו נכונים וכן מבואר בש"ע סי' ע"ז. אמנם קשה כיון דאינו אלא מחמת ערב לדידן לא מהני בריוח שיעל' וכמ"ש הב"י בי"ד סי' ק"ע בשם המרדכי ובעי קנין דוקא וכ"כ בש"ך בי"ד סי' ק"ע סק"ה ע"ש וא"כ בשלמ' הרא"ש לשטתו דס"ל דכל א' נעש' לוה בכולו וא"כ גם בריוח נתחייב בכולו אבל לדידן דאינו אלא משום ערב ל"מ כי אם על הקרן ולא על הריוח וכמ"ש ולפי מה שנאמר דשנים שליו ביחד בשטר הוי כמו ערב היוצ' קודם חיתום שטר וגוב' ממשועבדים א"כ נתחייב בשטר כמו בקנין ומהני דהא טעמ' דב"י שם אינו אלא משום דהוי ערב שלא בשעת מתן מעות על הריוח ובעי קנין ושטר הוי כמו קנין להתחייב גם שלא בשעת מתן מעות וע' בסי' קל"א אלא לפי מ"ש שם בסי' פ"ז סק"י דשנים שלוו ביחד בשטר אינו אלא ערב בע"פ דהערבות אינו כתוב בשטר אלא דהוי כמו שותפין שחתמו יחד ונעשו ערבים בע"פ והשטר אינו אלא על גוף החוב כל א' במחציתו א"כ קשה אפי' אין לו לשני או שכפר כיון דל"מ ערב על הריוח איברא לפמ"ש בסי' קכ"ט דערב המקבל עיסקא מהני גם על השבח דהוי כשעת מתן מעות ע"ש א"כ א"ש דברי הש"ע ומזה ראי' למ"ש בסימן קכ"ט סק"ב: