קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן פא · סעיף כג
אפי' לא אמר ראובן. גם בזה נראה דהתוס' פרק הגוזל (בבא קמא דף ק"ח) פליגי שם גבי תבעו שומר והוד' תבעוהו בעלים וכפר והבי' עדים מי נפטר גנב בהודאת שומר וכתבו תו' מיהו שמעינן דהוד' לאחר שאינו בע"ד לא הוי הודא' ותימ' אמאי לא בעי לענין קרן גופי' וע"ש וכבר העתקנו דבריה' לעיל בס"ק י' ע"ש אלמ' דהוד' לאחר לא הוי הודא' אע"ג דשם הי' ההודא' לפני ב"ד מומחין וסמוכין דכל הודאות קנס לפני מומחין בעינן וכ"ש כשהוד' לפני עדים בלי א"ע ולדברי תו' צריך דוק' תביע' מבע"ד גופי' וכ"כ המרדכי ס"פ הגוזל ע"ש בסק"י העתקנו דבריו. ולכן נראה דהמוחזק יכול למימר קים לי כדעת תו' והמרדכי וגם הש"ך מגמגם בפסק זה ע"ש ומהתימ' דנרא' דטור ס"ל כדעת התוס' בפרק הגוזל ומדכתב דל"מ א"ע שלא בפני התובע וכתבנו דהוא משום דס"ל דל"מ שום הודא' שלא ע"י תביע' וע"ש בס"ק נ' וכאן נרא' דלא ס"ל כדעת תו' וצ"ע אמנם הרמ"א בס"ד גבי ב"ד שהכריזו על כל מי שבידו משל יתומי' והוד' ע"י שלוחו דהוי הודא' בזה גם התוס' מודים דכיון דמהני הודא' לשומר אם באמת נשבע וא"כ ה"ה אפוטרפוס של יתומים הוי הודא' שפיר ע"ש בתוס' פרק הגוזל: