אור ברסלב

קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר

סימן פא · סעיף יג

סעיף יב

החביא לו עדים. ויש להסתפק אם צריכין לראותו מתוך הכילה בטביעת עינא דאם לא כן שמא אחר הי' או סגי בט"ע דקלא ושמיעת קולו מהני. והנה בפרק גיד הנש' דף צ"ז השתא דשמעינא להני שמעתא אמינא ט"ע עדיפא דאל"כ היאך סומא מותר באשתו ובני אדם מותרים בנשותיהן בליל' אלא בט"ע דקלא אמר ר"נ בר יצחק דאילו אתי בי תרי ואמרי פלניא דהאי סימנא והאי סי' קטיל נפשא לא קטלינן לי' ואלו אמרי אית לן ט"ע בגוי' קטלינן וא"כ משמע דאפי' ט"ע דקלא נמי מהני אפי' לר"נ ולא מצי אמר לאו אנא הואי אך בפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף ס"ד) גבי הכמנת עדים דמסית תני ושאר כל חייבי מיתות שבתור' אין מכמינן עליהם חוץ מזו כיצד עושין לו מדליקין את הנייר בבית הפנימי ומושיבין לו עדים בבית החיצון כדי שיהיו הן רואין אותו ושומעין קולו והוא אינו רוא' אותן וכתב רש"י הן רואין אותו לאור הנר שעמו דאי לא מצי חזי לי' לא מצי מסהדי עלי' לחיובי' קטלא ואע"ג דשומעין קלי' דמני אמר לאו אלא הואי ע"ש. ומזה משמע דלא מהני טביעת עינא דקלא לד"נ וא"כ ה"ה לד"מ ל"מ לאפוקי ממונא. וראיתי בפר"ח בהלכות עכו"ם כתב נמי דרש"י ס"ל דלא מדמינן ט"ע דקלא לט"ע דעלמא אלא לענין איסורא שיהא סומא מותר באשתו וכל אדם בליל' ואח"כ כתב א"נ י"ל דהכא לא סמכינן אטביעת עינא דקלא משום דמסתמא המסית מדבר בלחיש' ומשתנ' הקול כו' וזה עיקר עכ"ל אבל לי נרא' העיקר כדבריו הראשונים דלא מהני כלל טביעת עינא דקלא וכן מצאתי בשלטי גבורים פרק זה בורר וז"ל בשם הר"ר מאיר הלוי ז"ל שכתב בפרק ארבע מיתות גבי מסית שמדליקין לו הנר בבית הפנימי ומושיבין לו עדים בבית החיצון כדי שיהיו שומעין את קולו ורואין מהא שמעינן דאין העדים יכולים להעיד על דבריו של אדם אלא א"כ ראו אותו ושומעין קולו ע"כ ע"ש. ואי כדברי הפר"ח האחרונים אינו נשמע ממסית אלא ודאי אין לחלק והעיקר דלא מהני ט"ע דקלא אלא גבי איסור ואפי' על סימנים סמכינן באיסורא אבל להוציא ממון לא מהני סימנין וכמבואר בתוס' שם פ' ג"ה דאלו אתי בי תרי ואמרי פלניא דהאי סימנא והאי סימנא לוה לא מהני ה"ה טביעת עינא דקלא לא מהני וכן בד"נ לא מהני ט"ע דקלא ומצי אמר לאו אנא הוא. וע"ש בש"ג שכתב על דברי הרמ"ה הנזכר שזה נוטה לדברי הראב"ד דכתב באחד שהטמין עדים אחורי הגדר וקידש את האשה וקיבל' קידושין ולא ראתה העדים ואח"כ אמר' שלא הי' בלב' להתקדש אלא משט' היתה בו לפי שלא ראת' העדים שאינה מקודשת אע"ג דמלתא דאית בי' מעשה לא בעי א"ע קידושין כיון דבעי עדים והמקרש בלא עדים אעפ"י ששניהם מודים אינה מקודשת וסברה שאין כאן קידושין כלל וקיבלה הקידושין דרך השטא' ע"ש וזה אינו ענין כלל לדברי הרמ"ה דהא טעמא דהראב"ד לאו משום דלא הכירו האשה דהא לענין איסורא עכ"פ מהני דאל"כ סומא היאך מותר באשתו אלא אפי' ראו את האיש והאשה ע"י חור שבכותל לא הוי קידושין כיון שהאשה לא ראתה את העדים ועיין באה"ע סי' מ"ב:

תוכן העניינים

קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה