קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן פא · סעיף יא
הודא' בפני ע"א ודעת בעה"מ והראב"ד דהודא' בפני ע"א לא מהני ודעת הראב"ד דהודא' בשנים בזא"ז נמי ל"מ עד שיאמר כל אחד בפני הודה ובפני עוד עד אחר אבל דעת בעה"מ בשני עדים זא"ז אינו מפורש והעלה הש"ך בדבריו דס"ל דכה"ג מהני הודאתו ודוקא בע"א ס"ל למאור דל"מ הודאה אבל בפני עדים אפי' בזא"ז ואפי' אינו אומר בפני ובפני עוד עד אחר נמי הוי הודאה כיון שהודה נמי בפני השני וע"ש וכ"כ במוהרי"ט חלק ח"מ סי' י"ח ע"ש ואתפלא בזה דכיון דהודאה בפני עד א' לאו כלום הוא ואינו אלא מילי דכדי ולא מחשיב הודאה אלא בשביל שהודה עוד בפני אחד וכיון שהודה ב' פעמים מסתמא לאו השטאה היא ואנן מנא ידעינן שהודה זה שני פעמים דשמא לא הודה אלא בראשונה ולהשטאה כיון דהוי בפני א' ואח"כ שוב לא הודה ואי משום דקאמר העד השני שקורי משקר דהא ע"א ל"מ לחיוב ממון ובעלמא דמצטרפין עדות מיוחדת היינו משום דלדברי שניהן חייב מנה ז"א מנה בניסן וז"א מנה בתשרי ומצטרפין עדותן לקבל מתוך השנים מנה אחד אבל כאן אם ע"א שקורי משקר תו ליכא הודא' כלל וא"כ ישבע להכחיש העד השני שלא הוד' אלא בראשונ' להשטא' ויפטור ועוד דכיון דהודא' בפני א' ל"מ א"כ כי אתי עד שני ואמר שהוד' גם בפניו אינו אלא כמו א' אומר אחת בגב' וא' אומר א' בכריס' דהוי חצי עדות וחצי דבר ולכן נרא' העיקר לדעת בעה"מ דס"ל ג"כ כדעת הראב"ד דל"מ אא"כ שאומר בפני הוד' ובפני עוד עד אחר וא"כ הא דהודא' אחר הודא' מצטרפין ודאמר לכל חד וחד כו' וכמ"ש בעה"מ ולכן השגת הרמב"ן היא עצומ' דההיא אוקמת' אידחא ובש"ך כתב על הרמב"ן חוץ מכבוד תורתו של הרמב"ן וכו' ופי' לדברי בעה"מ דהודא' אחר הודא' מצטרפין כשהוד' שני פעמים מ"ש וזה לא יתכן כלל וכמ"ש. ומ"ש הש"ך בהלוא' אחר הודא' דהוי נמי תרין ע"ש לא אתברר דמה מהני הלואת תשרי להודאת ניסן שלא יהי' משט' בניסן ובמוהרי"ט ח"א סימן ע"ב הסכים נמי לדעת בעה"מ הודא' אחר הודא' לא מצטרפי אלא כשהוד' בפניו ובפני עוד אחר וכדעת הראב"ד: