קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן עט · סעיף ז
כפר בב"ד. ונראה דהיינו ב"ד של שלשה דביחיד מומחה לא הוחזק כפרן כמבואר בסי' ג' ובב"ד של שלשה נמי צריך להיות בהו חד דגמיר וכמבואר שם דכל דליכא חד דגמיר לאו ב"ד הוא וזה פשוט אלא שראיתי בשו"ת מוהרי"ט ח"מ סי' מ"ו שהעלה דלענין הודאה ולענין הוחזק כפרן אפי' שלשתן הדיוטות ולית בהו חד דגמיר מהני והא דאמרינן אי אפשר דלית בהו חד דגמיר היינו שיתקיים הדין דאי כולהו לא גמירי איך ידונו דין תורה ואיך נסמוך עליהם כו' אבל לענין הודאה והוחזק כפרן שאין הדבר תלוי בשיקול דעתם יש להם תורת ב"ד וחשיב הודאה בפניהם כהודא' בפני ב"ד חשוב דלהא מלתא אין אנו יכולים לסתור דינם וכו' ועוד אשכחן כל מילי דלא תלי בשיקול הדעת דאע"ג דלא גמירי מיקרי ב"ד שהרי לענין קיום שטרות כל שלשה מן השוק יש להם תורת ב"ד כיון דלהאי מלתא יודעים מילי דקיום וכן לקבולי סהדותא דעדים ומשהגידו בפניהם שוב אין חוזרין ומגידין וכו' וכן להפרת נדרים נמי דבעינן שלשה דידעין למיפתר נדרא דיו ובחליצה נמי דבעינן שלשה סגי בהדיוטות דיכלי למיקרי ועיין שם באריכות ולע"ד נראה כמ"ש דודאי גם בקיום שטרות ובקבלת עדות בעינן דוקא בית דין הראוין לדון וכ"כ בתשובת הרי"ף ז"ל אם בא לפני בית דין שטר קבלת עדות והעדים באותו העיר רואין אם אותן מקבלי עדות בקיאין כו' והלכתא קבלת עדות צריכין שלשה ומומחין וכו' וכל המקבל עדות ואינו ראוי לדון אין הקבלה כלום ויכולים לחזור ולהגיד וכן פסק בש"ע סימן כ"ח סעיף כ"א וכיון דבעי' שיהיו ראוים לדון ודאי צריך חד דגמיר וא"כ ה"ה לענין הודאה והוחזק כפרן בית דין הראוי לדון בעינן ואם לאו לא הוי בית דין ומ"ש מוהרי"ט וכן להפרת נדרים כו' בהפרת נדרים נמי בעינן גמירי וכמ"ש הרא"ש וטור י"ד סימן רכ"ח וז"ל ואם אין יחיד מומחה ילך אצל שלשה הדיוטות והוא דגמרי להו וסברי וידעו לפתור לו הנדרים סגי עיין שם ומשמע דבעי גמירי וכ"כ בפרישה שם דאי לית בהו חד דגמיר פסול כמו לדין. ואפילו נימא דבהפרת נדרים לא בעינן גמירי כלל וכמ"ש הש"ך בסימן רכ"ח שם היינו משום דסבירא ליה דהפרת נדרים לא מיקרי דין כלל דהא כשר בשבת ובלילה ובקרובים אבל היכא דהוי דין ממש כל דליכא חד דגמיר לאו בית דין הוא וכן מ"ש בחליצה דסגי בהדיוטות דיכלי למיקרי נמי לאו כ"ע הוא דהא דעת כמה פוסקים דבחליצה בעינן גמירי וכמבואר בטור וש"ע הל' חליצה ואפילו כדעת הפוסקים דסגי ביכלי למיקרי היינו משום דרבי קרא דכתיב בישראל משמע דלא בעינן גמירי כלל ועיין בנימוקי יוסף ר"פ מ"ח אבל קבלת עדות ודאי בעינן בית דין הראוי לדון וכמבואר בתשובת הרי"ף ומוהרי"ט שם עיקר דמיונו הודאה והוחזק כפרן לקבלת עדות ע"ש שכתב וכי היכא דהעד אינו חוזר ומגיד כך בע"ד אינו חוזר ומגיד היפך טענתו הראשונה ע"ש וכיון דקבלת עדות שלא בפני ב"ד הראוי לדין נתברר דיכול העד לחזור ולהגיד א"כ ה"ה בע"ד דחוזר ומגיד היפך טענתו הראשונה והודאה והוחזק כפרן מקבלת עדות ילפינן דהוא ממונא מממונא וזה ברור: