קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן עט · סעיף ה
הוחזק כפרן. וקשה כי טובא כיון דחזינן דהיכא דהוחזק כפרן לאותו ממון תו לא מהימן בשום טענה הפוטרת אלא א"כ מביא עדים וראיה א"כ מכ"ש גנב וגזלן שגזלו ממון זה דהוא יותר מכפרן בהלואה אמאי אינו צריך ראיה כשטוען החזרתי ודעת רוב הפוסקים דגוזל בעדים אין צריך להחזיר בעדים ואע"ג דהוחזק גזלן לממון זה ונראה דכיון דכופר בפני עדים אע"פ שאמר אתם עדי לא הוחזק כפרן לאותו ממון אלא דוקא בכופר לפני ב"ד כמבואר בסעיף ט' וגזלן דלא גזל אלא בפני עדים מש"ה לא הוחזק כפרן ולפי זה לדעת רבינו יונה שהובא בטור דגם בכופר לפני עדים הוחזק כפרן וא"כ גזלן לא עדיף מיניה וצריך להחזיר בעדים דהא הוחזק גזלן לאותו ממון. ואולי זו היא שיטת הסוברים דגוזל את חבירו בעדים צריך להחזיר בעדים משום דס"ל נמי הוחזק כפרן לאותו ממון אפי' בכופר בעדים וא"כ היינו דוקא בגוזל בפני עדים דשייך עכ"פ הוחזק כפרן בפני עדים אבל בגוזל בינו לבין עצמו דלא שייך הוחזק כפרן א"כ יכול לטעון החזרתי בטענה מחמת עצמו אפי' בלא מגו דלהד"מ וניחא ליישב בזה קושיות הרמ"ה כשיטת האומרים דגוזל את חבירו בעדים צריך להחזיר בעדים דא"כ ניתני בפ' האשה שנתארמלה ומודה ר' יהושע באו' לחבירו גזלתיך והחזרתי נאמן ואם יש עדים אינו נאמן עיין בר"ן ר"פ האשה שנתארמלה ולפי מ"ש ניחא דהיכא דליכא עדים על הגזילה ודאי לא שייך הוחזק כפרן וכמ"ש וא"כ לא שייך מודה ר' יהושע דהיכא דליכא עדים הוי טענה מעצמו) (ומזה נראה דהיכא דנדונים על החפץ שתחת יד א' ובא אחר ותובע שלי הוא וחטפ' בפני ב"ד וכההיא דפ"ק דמציעא חטפ' בפנינו אינו נאמן לומר החזרתי דכיון דהוחזק גזלן בפני ב"ד לא עדיף מהוחזק כפרן דאינו נאמן לאותו ממון: