קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן ע · סעיף ג
לאחר הלואה. עיין ברא"ש וטור דהיכא דהתרה בפני בית דין אל תפרעני אלא בעדים אפילו מיחה הלוה ואמר איני רוצה לקבל תנאי זה אין מחאתו כלום לפי שהוצרך להביאו לפני ב"ד. ובש"ך כתב וגם על זה יש לדחוק דהיאך יכול זה להכריתו לקבל תנאו בע"כ והניח ב צריך עיון. ואפשר דכיון דאם שאל המלוה לפני בית דין לכתוב הפסק כותבין ונותנין לו בע"כ דלוה ותו לא מצי טעין פרעתי כמבואר בטור וש"ע סימן ע"ט דפס"ד אחר שנכתב לא מצי טעין פרעתי אלא כל זמן שלא שאל המלוה לכתוב אין כותבין ולא אמרינן סתמא לכתיבה עומד כמו בקרן וכמ"ש מוהר"ר ישעי' מטראני והובא בש"ך סימן ע"ט עיין שם ואם כן כיון דבבית דין מצי המלוה לעשותו מלוה בשטר ע"י פס"ד ותו לא יוכל הלוה לטעון פרעתי אלא בעדים משום הכי יכול גם כן להטיל עליו התנאים בע"כ דלוה שלא יפרע אלא בעדי' כמו אם הי' שואל לכתוב דהא מלוה בשטר בע"כ ומיהו דוקא שהי' התביעה בבית דין ונתחייב בבית דין דאז מצי לעשותו מלוה בשטר ע"י פסק וכמ"ש אבל אם לא תובעו בבית דין רק שהתרה בפני בית דין אינו יכול להטיל עליו תנאי בע"כ ולעשות מן מלוה על פה מלוה בשטר אלא דוקא נתחייב בבית דין: