אור ברסלב

קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר

סימן סד · סעיף ב

סעיף א

בלא כתיבה. ואיכא למידק לפי מ"ש הרא"ש כלל ע"ה סימן ג' דשטרות משתעבדי באגב ואף על גב דאין נקנין באגב ומשום דשעבוד עדיף מקנין כדאשכחן לענין שעבוד דאקני ואף על גב דלא כתב לי' קני לך איהו וכל שעבודי' עיין שם ומדברי השלחן ערוך בסימן ס' סעיף א' משמע דס"ל כהרא"ש דשטרות משתעבדי באגב ואף על גב דלא כתב לי' קני לך איהו וכל שעבודי' עיין שם וכיון דשטרות לענין שעבוד שוה לדין מטלטלין דמשחעבדי באגב ואם כן מ"ט אינו מועיל לגבותן אפילו בלא כתיבה כיון דהוא תופס השטרות למשכון והוא לשעבועד ואיט ואינו צריך כתיבה וגם הרא"ש כתב בפ' הכותב דאינו מועיל לגבותם ואמאי לא מהני בתורת שעבוד כיון דשעבוד אין צריך כתיבה ולמה לא יהיה משיכתו כמו אגב קרקע דמשיכה עדיף בכל דוכתי מאגב. ונראה דכיון דתופס מעצמו ושטרות אף על גב דלא בעי כתיבה לשעבוד על כל פנים דעת אחרת מקנה בעינן וכאן שתופס מעצמו ליכא דעת אחרת מקנה וכמ"ש בסק"א. ולפי זה אם נתן לו מיד ליד למשכון מהני לגבות בו כיון דשעבוד א"צ כתיבה ולא גרע מאגב קרקע. ואין להקשות מהא דכתב הרא"ש כלל ק"ה סימן ח' אם טענו היורשים על שטר שמוצאין ברשות אביהם שאביו הלוה עליו מעות למלוה אע"פ שאינו יכול לגבות מהלוה בלי כתיבה מכל מקום לקחו למשכון טענתי' טענה והוא בשלחן ערוך סימן ס"ה סעיף ד' ולפי מ"ש מהני לגבות כיון דשעבוד א"צ כתיבה משו' דהתם בלאו הכי לא מהני לגבות כיון דאין היורשין יודעין אם בא ליד אביהן בתורת פקדון או בתורת משכון ואין הנאמנות אלא במגו שהי' אביהן יכול לטעון נאנסו או להד"מ או לקוח ובכל הני טענות לא הוי מצי גבי מן הלוה ומשום הכי עכשיו נמי אין גובין בו ולא מהני אלא למשכון שלא יחזירו השטר עד שיפרע להם הלוה אבל היכי דאית עדים שנתן לו בתורת משכון אפשר דמהני והא דכתב בשלחן ערוך סעיף י"ב גבי פשרה בלא קנין ואם היה המשכון שטר חוב אינו כלום והוא מדברי הרשב"א וכתב בטעמו משום דשט"ח אינו נקנה אלא בכתיבה ומסירה הרשב"א לשטתו דס"ל דשטרות אינו משתעבד באגב בלא כתיבה וכמ"ש בתשובה סימן תתקי"ד וש"ע דסובר דשטרות משתעבד בלא כתיבה נמי ניחא לפי מ"ש בסימן י"ב סק"ג דאפילו משכון מטלטלין שנתנו ביד הפשרנים אינו מועיל עד שיאמרו זכו בגוף החפץ דאי למשכון לא מהני להתחייב בכך דמנה אם כן משכון אם כן ומשום הכי לא מהני משכון שטר חוב דממה נפשך לא מהני אי למשכון מנה אם כן משכון אם כן ואי לגוף החפץ עד שיקיים כפי הפשר הרי זה צריך כתיבה דהא לקנין ודאי צריך כתיבה. אבל היכא שהיה חייב לו ונתן לו שטרות למשכון נראה דמהני לגבותן ומשום דמשכון הוא שעבוד ועדיף מקנין ואינו צריך כתיבה ולא גרע משיכת המשכון מקנין אגב דמועיל לשעבוד כן נראה אלא שלא מצאתי לי בזה רב וחבר:

תוכן העניינים

קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה