קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן נו · סעיף ג
אין יכולים לקיים. והיינו כיון דאין יכולין לקיים תו לית לי' לשליש מגו דאי בעי מהדר לי' ללוה דהא אי נמי מהדר לי' אינו מועיל כיון דאינו יכול לקיימו ועיין ש"ך הביא בשם הנימוקי שחולק וס"ל דאם טוען פרוע כיון שהי' השליש יכול לקיימו בשום פעם אף על גב שאין יכול לקיים עכשיו נאמן השליש ועיין ש"ך בסק"א האריך והעלה בזה דאם אומר מזוייף אם כן לא הימני' מעולם כיון דלפי דבריו לא יוכל לקיימו בשום פעם אבל כשמודה שכתבו הרי מודה שהי' שליש והי' יכול לקיימו בשום זמן והימני' לשליש ועיין שם ואכתי צריך עיון כיון דע"כ נאמנות דשליש אינו כשני עדים דהא אם באו עדים והכחישו עדים נאמנים יותר וכיון דלא הוי שליש אלא כמו נאמנות סתם נהי שמודה שהוא שליש ניהימני' ללוה לומר פרוע במגו דהי' טוען מזוייף וכ"כ בשלחן ערוך סימן עיין בשטר שיש נאמנות ועיין שם בדברי הסמ"ע והש"ך ולכל הפירושי' בנאמנות סתם ואין עדים על הנאמנות אלא שהלוה מודה נאמן במגו נגד נאמנות וה"נ נהי דשליש נאמנות יש לו כיון דאין עדי' שהאמינו דהא אינו מקויים אם כן ליהמני' במגו דלא האמינו כלל דאומר מזויף אין כאן נאמנות וכ"כ בשלחן ערוך סימן מ"ו בשטר שאינו מקויים ואפילו כתוב בו נאמנות נאמן במגו דמזויף ולכן יראה דהנימוקי ס"ל דלא מהני מגו דמזויף בנאמנת וכדעת בעל התרומות ועיין שם שני דיעות בשלחן ערוך סימן מ"ו סעי' ב' אבל לפי מה דקיימא לן דנאמן לומר פרוע בשטר שאינו מקויים אפילו כתוב בו נאמנות אם כן הוא הדין נגד נאמנות דשליש נאמן במגו: