אור ברסלב

קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר

סימן מה · סעיף ג

סעיף ב

מתחלה הוא הפסול. עיין ש"ך שהאריך בזה והעלה דוקא אם נמצאו הראשונים קרובים או פסולים כשר דהראשונים לשם מילוי חתמו אבל לא האחרונים ולא אמצעים ואלו ודאי לשום עדות חתמו ועיין מ"ש בגי' הירושלמי שהיא מהופכת ובירר לו דרך לעצמו וז"ל והכי פירושו שטר שחתמו בארבעה עדים ונמצה שנים הראשונים קא"פ כשר דמסתמא רווחא שביק למאן דקשיש ומסתמא למילוי חתמו שלא יפסול בהרחקת שני שיטין אבל שנים האחרונים פסולים דלאיזה צורך חתמו אם לא לשום עדים אמר ר"י אתיא כמ"ד עדים חותמין זה שלא בפני זה הלכך אמרינן דהראשונים לא ידעו מהאחרונים הפסולים ברם אי אמרינן דאין עדים חותמין אלא זה בפר זה אפילו חתם כותי שהוא פסול להעיד כשר כיון דידעי הכשרים שיחתמו האחרונים הפסולים ודאי ידעי דלאו לעדות חתמי האחרוני' אלא לכבוד או לתנאי דאי לעדות היאך יחתמו עם הפסולים דהא נמצא א' מהם קא"פ עדותן בטיל' עד כאן לשונו ע"ש: וקשה לי בפירושו דכיון דאם הכשרי' יודעים שיחתמו האחרונים הפסולי' אז כשר משום דידעו דהוא לתנאי ולכבוד דאם לא כן לא הוי חתמי כיון דהוי נמצא א' מהם קא"פ ואינו פוסל אלא אם לא ידעו הכשרים שיחתמו הפסולים אח"כ ואם כן כיון דלא ידעי הכשרים שיחתמו הפסולים אח"כ ודאי כשר דלא מבעיא לדעת הרי"ף דאם לא ידע הכשר מפסולו של חבירו דכשר כמבואר בסימן ל"ו וה"נ לא ידעו מפסולו של חבירו אלא אפילו לדעת החולקים על הרי"ף היינו כשנתכוונו להעיד יחד אבל כאן לא נתכוונו כלל להעיד יתד עם אלו הפסולים ואם כן במה נצטרפו לפוסלן כיון שלא הגידו כאחד דהא חתימתן הוא הגדתן והכשרים חתמו קודם הפסולים ולא ידעי שהפסולים יבואו אח"כ ויתתומו ולולי דמסתפיסנא הייתי אומר דגרסת הירושלמי כאשר הוא לפנינו אמר ר"א אתיא כמ"ד אין העדים חותמין אלא זה בפני זה ברם כמ"ד עדים חותמין זה שלא בפני זה ולא גרסינן כאן אפילו חתם ישראל לבסוף פסול אלא הגירס' היא כמ"ש בש"ך אפילו תתם כותי בסוף כשר והיינו משום דבתוספת' תני שנים הראשונים פסולים ומשמע הא נמצאו אחרונים פסולים פסול משום דל"ש בי' לשום מילוי וע"כ חתמו לשום עדות ולזה קאמר ברם כמ"ד עדים חותמין זה שלא בפני זה אפילו חתם כותי שהוא פסול לבסוף כשר משום דנהי דחתם לשום עד כיון דחתמו זה שלא בפני זה לא נצטרפו יחד בהגדתן שבשטר והוי כאלו הגידו אחר כ"ד ומסתמא תלינן להכשיר וכמו שכתב הרי"ף בתשובה הובא בבית יוסף סימן נ"א דתלינן מסתמא לא ידעי מפסולו של זה וה"נ לדידן דפסלינן אפילו לא ידעי מפסולו תלינן שלא חתמו יחד והוי כמו לא הגידו יחד דתלינן להכשיר. ולפי זה בשאר שטרות דודאי חותמין זה שלא בפני זה כשר אפילו חתם פסול בסוף דתלינן שלא חתמו כאחד והא דתני נמצא הראשונים פסולים היינו משום דמיירי מכל השטרות וגיטין נמי בכלל וגבי גט דוקא עדים הראשונים דתחמו לשום מילוי ואחרונים ודאי לשום עדות חתמו וגם חתמו יחד כדין עדי הגט דאין חותמין אלא זה בפני זה אבל בשאר שטרות כשר אפילו חתם פסול בסוף וכמ"ש וכן מבואר מדברי הריב"ש סימן תט"ו בדברי הר"ש בר חנוך שכתב כשהושוו ג' לשנים לבטל עדותן כשחתומים פסולים באמצע או בסוף וזהו ששנינו תתקיים העדות בשאר כשהם חתומים בראשונה לשום כבוד חתמו ולא לשום עדות וכתב שם הריב"ש ז"ל פי' דהר"ש ב"ח מיירי כשחותמים יחד זה בפני זה אבל שטר שבא לפנינו ואין נודע אם חתמו יחד או זה שלא בפני זה לעולם כשר דתולין שהכשרין לא חתמו עם הפסולים אלא לאחר שנכשר השטר בכשרים וכו' עיין שם והיינו כמ"ש דכיון דלא חתמו כאחד הוי כמו לא הגידו כאחד וראי' לא שייכא בזה דלא ראו כולם רק מה שחתמו היא ראייתן והיא הגדתן וכיון דלא הי' החתימ' כאחד הרי לא הגידו יחד ובש"ך כתב על. דברי הריב"ש דלא מסתבר לחלק בכך עיין שם ודרכי הש"ך שגבו ממני דודאי מסתבר כדברי הריב"ש וכמו שכתבתי:

תוכן העניינים

קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה