קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן לג · סעיף ב
נפסק הדין. עיין ש"ך שכתב אין טעם לחלק בין נפסק הדין או לא אבל כוונת בעל העיטור כשהעיד מתחלה ולא ידעו מקורבחו ונפסק הדין אינו יכול להעיד אחר שנתרחק שבודאי יאמר כדבריו הראשונים כו' דעביד אינש לאחזוקי דיבורי'. וכבר כתבנו מזה בסימן כ"ת עיין שם ראיות מוכרחיות דלא אמרינן עביד לאחזוקי דיבוריה וגם בעל העיטור גופי' ס"ל במי שהגיד עדותו לפני אנשים שאין בקיאין סומכין על העדים עצמן ועיין שם ולא אמרינן עביד אינש לאחזוקי דיבורו ועיין שם ועתה באתי להוסיף ראיות ממ"ש הרא"ש בתשובה כלל ה' סימן ה' בשטר שחתום עליו עד פסול ונתבטל כל העדות מדין נמצא א' מהם קא"פ דכל העדות בטל אם העדים כשרים זוכרים עדותן ע"י השטר יכולין לחזור ולהעיד לפני בית דין והובא ברמ"א סימן ל"ו ובשלחן ערוך סימן מ"ה סעי' י"ג ולא אמרינן עביד אינש לאחזוקי דבורו ותו אינו מועיל הגדתן פעם שנית והש"ך גופי' כתב בסימן ל"ו על דברי הסמ"ע שמחלק בין הגדה שבשטר להגדה בע"פ והש"ך שם סעיף קטן י"ב חולק עליו והעלה דאפילו הגידו בע"פ עם קא"פ יכולין עוד לחזור ולהגיד בלי צירוף הפסול וזה דומה לקרוב ונתרחק אלמא דלא אמרינין עביד איניש לאחזוקי דיבורו ולכן יראה דעיקר טעמא דבענהעיטור הוא משום דכבר נפסק הדין וטעמא דפס"ד נראה לפי מ"ש בתה"ד סימן ש"י והובא להלכה בדברי הרמ"א סימן רס"ח דאם כבר נפסק הדין הוי מעשה השני' לחוד' עיין שם בתה"ד דלמדו מפ' החולץ גבי ספק ויבם דאמר ר' ירמי' קס דינא ואף על גב דהי' יכול לבא בתורת ממה נפשך אפילו הכי כיון דכבר נפסק הדין אין הדין חוזר ועיין שם דאתי עלה מתורת יאוש כיון דכבר איפסק הדין אם כן ה"נ כיון דכבר איפסק הדין כשהי' קרוב ואז כשהי' קרוב הי' הדין כהלכה דאז הי' פסול לכן גם אחר שנתרחק תו אין הדין חוזר ודו"ק ועוד נראה כיון דתחלתו בכשרות וסופו בפסול פסול אם כן תיכף שהגידו ה"ל סופו בפסול ופסול אפילו שנתרחק: