קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן לב · סעיף א
לא שכרן. עיין ש"ך שהקש' מפ' האיש מקדש (קידושין דף מ"ג) דאף דאין שליח לדבר עבירה מחייב בדיני שמים דמתמה התם בפשיטות מכלל דת"ק סבר אפילו בדיני שמים נמי פטור ומשני בי דינא רבא בי דינא זוטא א"ב ופרש"י עונש גדול ועונש קטן עיין שם ולי נראה דכאן מיירי מחיוב תשלומין בד"ש וכההיא דאמרינן כיוצא א"י אם נתחייבתי פטור מדיני אדם וחייב לשלם בד"ש וה"נ בשוכרן חייב לשלם בד"ש אבל עונש בדיני שמים ודאי אית ליה אפילו אם אינו שוכרן משום דאף דאין שליח לדבר עבירה ענוש הוא בד"ש והתם בין דינא רבא ובין דינא זוטא אינו כלל מעין הדין שנתחייב בדיני אדם כגון רוצח בסייף ואם עשה שליח עונשין אותו משמי' בעונש מן השמים בדינא רבא או בדיני זוטא אבל הכא בשוכרן היא מידי אחרינ' שהוא חייב לשלם בד"ש וכמה מיני גרמא איכ' שנפטר מתשלומין אפילו בד"ש ואלו עונש ודאי א"ל אפילו בגורם דגורם והוא פשוט: