קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן ז · סעיף א
וגר דן את חבירו הגר. ז"ל סמ"ע עיין בד"מ שכ' ע"ז ז"ל במרדכי פ' מ"ח משמע דהיינו דוק' בלי כפי' ומשמעות זה לא מצאתי במרדכי שם כולי עיין שם אך בהגהת מרדכי פ' מצות חליצה כ' בהדיא ז"ל גר דן את חבירו היינו דוקא בלי כפי' ולזה כיון הד"מ ומשה אמת ובעיקר הדין נראה דעת תוספות והרא"ש דהיינו דוקא בכפי' אבל בלא כפי' אפילו ישראל יכול לדון דלא אמרינן שום תשום אלא בכפי' ונראה ראי' לדעת המרדכי דמיירי בלא כפי' דבפ' מ"ח דף ק"ב א"ר גר דן את חבירו ד"ת שנא' שום תשים מלך עליך מקרב אחיך עליך הוא דבעינן מקרב אחיך אבל גר דן את חבירו הגר ואם היה אמו מישראל דן אפילו ישראל ולענין חליצה עד שיהא אביו ואמו מישראל ומשמע דאמו מישראל יכול לדון דבר תורה דהא רבא התחיל בזה דיכול לדון דבר תורה ועוד דהא קראי דריש ואם כן היכי משכחת דבר תורה דהא רבא ס"ל בפרק קמא דסנהדרין דמן התורה בעינן סמוכין אפילו בהודאות והלואות וכיון דלדיני נפשות ודאי בעינן אביו ואמו מישראל ומבואר ברמב"ם פ"ד מהל' סנהדרין דאין סומכין עד שיהי' ראוי לכל הדברים וז"ל ויש להם למנות כל מי שירצו לדברים יחידים והוא שיהי' ראוי לכל הדברים כיצד חכם מופלא שראוי להורו' לכל התורה כולה יש לבית דין לסמוך אותו וליתן לו רשות לדון ולא אפילו חבירו הגר היכא דן מן התורה הא אינו סמוך ונהי דבחבירו הגר אינו צריך מקרב אחיך אבל דין סמוכין לא חלקה התורה בין אזרח לגר על כן צ"ל דמיירי רבא בלי כפי' ומשום הכי דן דבר תורה דלא בעי סמוך אלא בע"כ ובלי כפי' לא בעינן סמוכין ואפילו הכי לישראל אסור משום דכתיב מקרב אחיך תשים עליך מלך וכמו שפי' רש"י דיין ומ"ש התוספות והרא"ש בלי כפי' למה אסור לישראל אפשר דאיסור הוא כמו דן מי שאינו גמיר ולא סבר דאפילו קבלוהו לא מהני קבלתו בין טעה ובין לא טעה וכמ"ש הבעל המאור בבבא רביעאה בשיקול הדעת עיין שם שכתב דאשרה הוא דמיקרי וכמה פסולים דפסולי אפילו בקבלה וכן בזה אסרה התורה לדון לפני גר שאינו אחיו: