קמחא דאבישונא על הגדה של פסח· רבי יוחנן טריוויש
ברך
ברכת המזון
פסקה ב
ואחר שאכל האפיקומן מוזגין לו כוס שלישי ומברך עליו ברכת המזון ושותה בהסבה הוא וכל המסובין עמו. בין הכוסות הללו אם רצה לשתות שותה. בין ג' לרביעי לא ישתה ואמר בירושלמי למה בשביל שלא ישתכר וישכח מלגמור את ההלל. ומקשה והא כבר משוכר הוא. ומתרץ יין שבתוך המזון אינו משכר יין שלאחר המזון משכר. וכתב בה"ג והרי"ף והרמב"ם שאסור לשתות אחר מצת אפיקומן חוץ משתי כוסות אחד של ברכה ואחד של הלל. וכן עמא דבר כדי שלא יקבע עצמו על היין ויהיה כאוכל פסח בשתי חבורות וגם כדי שלא יראה כמוסיף על הכוסות. והרי תפס שיטת הירושלמי כיון שחייב לעסוק כל הלילה בהגדת יציאת מצרים ולספר בנסים שעשה הקדוש ברוך הוא לאבותינו עד שלא תחטפנו שנה. יש לחוש אם ישתה יותר ישתכר. והכי איתא בתוספתא שחייב אדם לעסוק בהלכות הפסח וביציאת מצרים כל הלילה. במעשה הזקנים שהיו מסובין בבני ברק.
שפוך חמתך
פסקה א
אבל כוס חמישי התירו שיש לו סמך מן הפסוק כנגד והבאתי אתכם ואם רצה לשתות מים ישתה.
פסקה ב
שפוך חמתך על הגוים. מפני שארבע כוסות אלו הן כנגד ארבע כוסות של פורענות שעתיד הקדוש ברוך הוא להשקות את אומות העולם ואנו אומרים על כוס רביעי לפני הקדוש ברוך הוא בזה הכוס אנו משלימים המצוה מעתה עשה מה שהבטחתנו לשפוך אותם ארבעה כוסות של פורענות על הגוים.