תוספת ומלואים להספר קצור לקוטי מוהר''ן השלם · לסימן נ''ו אות י''א
הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עַל-יְדֵי אֲנָחָה דִקְּדֻשָּׁה שֶׁלָּהֶם זוֹכִין לְהַבְרִיא אֶת הָרוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁלָּהֶם וְעַל-יְדֵי-זֶה מְטַהֲרִין אֶת הַיָּדַיִם שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזָה לְזֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת רוּחַ עִצְּבוֹן יָדַיִם. וְאָז נִתְנַשְׂאִין הַיָּדַיִם אֶל הַשָּׁמַיִם עַד שֶׁהֵם עַצְמָן נַעֲשִׂין בִּבְחִינַת שָׁמַיִם. [וְזֶה וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז''ל עַל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב הֲרִימוֹתִי יָדִי לַה' קוֹנֶה שָׁמַיִם וְלֹא תֹּאמַר וְכוּ'. כִּי זֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַות מָמוֹן כַּמְבֹאָר בִּפְנִים וְעַל-כֵּן זָכוּ עַל-יְדֵי-זֶה לְחוּט שֶׁל תְּכֵלֶת וְלִרְצוּעָה שֶׁל תְּפִלִּין. כִּי עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלָּה הַתּוֹרָה שֶׁהָיְתָה מְלֻבֶּשֶׁת בְּהַמָּמוֹן וְעַיֵּן סִימָן נ''ד] וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין הַצַּדִּיקִים לְקַבֵּל דִּבּוּרִים מִן הַשָּׁמַיִם. וְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּקַבְּלִין מִשָּׁם אֵין לְגַנּוֹת אֶת הַמְקַבֵּל אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ מֵאַחַר שֶׁקִּבְּלָם מִן הַשָּׁמַיִם וּמַה שֶּׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ זֶהוּ בְּחִינַת דַּרְכֵּי ה' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִׂיג [עַיֵּן תְּשׁוּבַת חַוּוֹת יָאִיר סִימָן צ''ד שֶׁמַּתְמִיהַ עַל כְּלָלֵי הַשַּׁ''ס הֲלָכָה כְּר' עַקִיבָא מֵחֲבֵרוֹ עַיֵּן שָׁם וּלְהַנַּ''ל אֵין מָקוֹם לִתְמִהָתוֹ, וְכֵן הַרְבֵּה תְמִיהוֹת מְסֻלָּקִים כְּמוֹ עַל קְצַת תַּנָּאִים שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁלֹּא זָכוּ רַבּוֹתֵיהֶם, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ כִּי הֵם כַּבְשֵׁי דְרַחֲמָנָא]: