קיצור בעל הטורים על ויקרא· רבנו יעקב ב"ר אשר
פרק יא
פסוק ב
אשר תאכלו בגימ' חיה אכול שאינה חיה לא תאכל:
אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ למעוטי שור הים תורא דימא: אסור:
פסוק ד
ממעלי הגרה מלא יו"ד י' מינין מעלת גרה שור כבש ועז וז' מיני חיות:
פסוק ח
טמאים הם לכם וסמיך ליה את זה תאכלו רמז חמרא דימא שרי. לא הזכיר בדגים שמות לפי שמכוסים מבני אדם אין להם שמות:
פסוק יג
את הנשר פתח בנשר שהוא מלך בעופות. נשר נושר נוצתו דכתיב תתחדש כנשר נעוריכי:
פסוק טז
התחמס חומס ואוכל. הנץ. בעל נוצה הרבה ומנצח שאר עופות ותופשם:
פסוק יז
הכוס ככוס חרבות ונכסה מן העין:
השלך ששולה דגים מן הים:
הינשוף עף בנשף ואינו נראה ביום מפני אור השמש:
פסוק יח
התנשמת כל הרואה אותה ישום:
הקאת דרכו להקיא מאכלו:
הרחם שמרחם על בניו:
עורב למינו בגי' זרזר ובשרצים לא התיר בהם כלום בשביל הנחש שהוא מהם:
פסוק כז
הנוגע בנבלתם יטמא בגימ' זה הנוגע אפילו בכעדשה:
פסוק כט
השורץ בגימטריא כשעורה ששעורו כשעורה:
פסוק לז
זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא בגימ' זרעים שזרען טהורות:
פסוק מז
להבדיל הפסוק מתחיל בלמ"ד ומסיים בלמ"ד רמז לרוב איסורין ששיעורן בס': ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל. בגימ' זה שמנה עשר טריפות: