הקדמה
בימים טרופים אלו, התבקשתי ע״י תלמידי חכמים מגדולי הדור, ובראשם מו״ר הרה״ג ראובן אלבז שליט״א ראש מוסדות אור החיים, וכן מציבור רחב להוציא לאור חוברת הסברה, ובה דעת תורה אמיתית וברורה, לגבי הסוגיה הבוערת והמסעירה את דעת הקהל בישראל, והיא גיוס או אי גיוס בני ישיבות לצבא.
נתבקשתי להסביר את דעת התורה כנגד הטענות: ״מדוע לא לקחת חלק במאמץ המלחמתי כמו כולם?״, וכדברי משה לשבט ראובן, גד וחצי שבט מנשה: ״האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה!״ (במדבר ל״ב, ו').
וכן איפה ״לא תעמוד על דם רעך?״ (ויקרא י״ט, ט״ז).
כמו כן, עפ״י תורתנו הקדושה יש לשלוח לצבא דווקא חיילים שהם יראי ה', כי במלחמה יש סכנה, וחלילה חטאי החיילים עלולים לקטרג ח״ו, ולכן חייל שנכשל אפילו בעוון קל היה חוזר מעורכי המלחמה, ושאר טענות שנטענות לכאורה בצדק כנגד בני התורה. (חלק מהטענות המגובות בפסוקים וכד', נאמרות לצערנו הרב ע״י אנשים המגדירים עצמם כדתיים, ומספקים חומר בעירה והסתה למתנגדי התורה ולומדיה).
ראשית אבהיר שאכן הבמה להסבר הדברים היא לא בסתם ויכוח עקר בין דתי לחילוני בפרוזדור או במשרד, או בראיון רדיופוני קצרצר ברדיו חילוני או דתי, משום שבדיונים כאלו אין סיכוי לאף צד לשכנע את השני. אנו היראי שמיים בני התורה, באים בשם ערכים מקודשים בני אלפי שנים, הקשורים לאלפי דינים אחרים, שבלי לימוד הדברים מהיסוד לא ניתן לשכנע את הצד שכנגד. ואילו החילונים באים אלינו לויכוח עם טענות של דם, ״אתם מתים באוהלה של תורה, ואנו מתים בקרב״, ״לא ראינו חרדים בבתי קברות, רק חילונים ודתיים לאומים״, כאשר הם מדברים בדם אין לנו שום סיכוי בויכוח (וי - כוח) כזה לשכנעם, אלא ההיפך הוא הנכון, בדרך כלל ידינו תהא על התחתונה, כי בויכוח אמוציונאלי (רגשי) מול רציונאלי (שכלי), יד האמוציות על העליונה.
ובפרט שהתקשורת הנשלטת בידי אותם אנשים שונאי תורה מובהקים, אשר שנאת התורה ותלמידי חכמים מעבירה אותם על דתם ודעתם, אז כל שכן שאין לנו כל סיכוי במצב זה.
לפיכך, לאור (״לחושך״) כל ההסתה כנגד בני הישיבות, המביאה למורך וחולשה בקרבנו, כדרכו של עמלק להכניס ספיקות (עמלק = בגימטריה ספק), לכן חוברת זו בראש ובראשונה מיועדת לבני התורה הרוצים להתחזק בעצמם, ולהיות חזקים ובטוחים בצדקת דרכם מול כל המסיתים והמדיחים נגד התורה ולומדיה. כמובן שבחומר המצוי כאן אם יהיו אחרים שירצו לקוראו, ייתכן שדבר זה עשוי להשפיע עליהם לחשוב אחרת, ואולי אף לשנות את דעתם.
דרך אגב, אין אני חושב שטענות ושאלות החילונים אינם צודקות לכאורה, כי באמת לפי עולם המושגים והערכים שהם חונכו עליהם, טענותיהם צודקות. הם חונכו שכדי להפיל מטוס צריך טיל, כדי להרוג את האויב צריך נשק, הם אינם מכירים את המושגים הרוחניים שאנו חונכנו ומחנכים עליהם, כגון: שבכוח התפילה ולימוד התורה - הם מגנים עלינו, כנאמר: (זכריה ד', ו') ״לא בחיל ולא בכח, כי אם ברוחי אמר ה' צבאות״, וכן: ״ אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל, אני עזרתיך נאם ה', וגאלך קדוש ישראל״ (ישעיהו מ״א, י״ד), וחז״ל דרשו במכילתא דרבי ישמעאל (בשלח - מסכתא דויהי פרשה ב'): ״מה תולעת זו אינה מכה את הארז אלא בפה, כך אין להם לישראל אלא תפלה״, כלומר כוחנו העיקרי הוא בכוח הפה, בכוח לימוד התורה והתפילה, ולכן, לנוכח הבורות שלהם בנושאי יהדות הם ראויים לקבל מאיתנו הסברים.
אך מי באמת ראוי להסברים? למי שבאמת רוצה לדעת, למי שבאמת מוכן לשמוע דעות אחרות ולא להישאר נעול על דעות כזב, ולחיות על סטריאוטיפים על החרדים. ויש כאלו המעוניינים, כפי שראיתי התבטאות של הזמר הלאומי של הישראלים - יהורם גאון (זמר, ושדרן בקול ישראל), וז״ל: ״אבל אם אתה באמת רוצה להבין ולדעת, לפני שאתה מתלהם או משתלח וצועק ״פרזיטים״, אם אתה אומר לעצמך באמת: ...אני רוצה להבין ולדעת כדי שאולי בניי או נכדיי יוכלו פעם לחיות בארץ הזאת טוב יותר, כשהם מובנים ומבינים את הסובב אותם, מבינים ומכירים את האנשים שגרים ממש מולם בשכונה... אז קודם כל נסה להבין את הגישה החרדית בכללה, האומרת ומכתיבה בקנאות בלתי מתפשרת שכל קיומה של המסורת מעוגן אך ורק בעולם התורה״.
אך לפוליטיקאים מרושעים, הנבנים מהרצון להחריב את עולם הישיבות, ולעיתונאים החיים מהסתה פרועה כנגד התורה, להם איננו חייבים כל הסבר כי הם אינם מוכנים לשמוע, ועליהם אמר שלמה במשלי (כ״ו, ד'): ״אל תען כסיל כאיוולתו, פן תשווה לו גם אתה״, וכן אמר דוד בתהלים (קל״ט, כ״א): ״הלא משנאיך ה' אשנא״.
כל מטרתם של אנשים אלו היא אחת - חורבן והרס עולם התורה. אין הם מצליחים להבין איך עולם התורה מממשיך להתקיים, לאחר תהליך חילון כל כך עמוק שהם עשו במשך שנות קיום המדינה. לא רק שעולם התורה לא נחלש, אלא שהוא הולך וגדל מיום ליום, בבחינת: ״וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ״ (שמות א', י״ב). הם רואים שמערכת החינוך שלהם בדעיכה נוראית, ירידת רמת הלימודים, החוצפה למורים גואה, עלייה באלימות בין התלמידים, גידול בצריכת הסמים, וזאת מול מערכת החינוך המופלאה שלנו, שהולכת מחיל אל חיל בכל התחומים ומתפתחת פלאים.
קשה להם לראות את התבטלות הציבור שלנו לגדולי ישראל, ואת קבלת מרותם בבחינת ״ושמרת לעשות ככל אשר יורוך״ (דברים י״ז, י'), וזה לצנינים בעיניהם. היטיב להגדיר את ״כאבם״ זה מיכאל הרסגור (פרופ' להיסטוריה באוניברסיטת ת״א): ״ברגע שהם ילכו לצבא הבלון הנפוח הזה יתפוצץ, משום שההשתמטות היא הגורם מספר אחת לכך שיש להם 20% מקולות המצביעים. אבל מה שיותר חשוב הוא שהשירות בצה״ל יוציא את בחורי הישיבות מהשפעת הרבנים, לכן הרבנים כל כך מתנגדים״, עכ״ל, הבנתם! מה מפריע להם? שבחורי הישיבות מקבלים את מרות הרבנים, כאשר אצלם איש הישר והעקום בעיניו יעשה, נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, ואילו אצלנו רבנינו הם עטרת לראשנו.
אני טוען שבהסברה יסודית שורשית, ניתן לשכנע כל אדם בר דעת בחיוניות לימוד התורה, עד כדי שהוא יקום ויאמר שחובה להשאיר את עולם הישיבות על כנו. ראייתי לכך היא מ״החוזרים בתשובה״, שחלקם הגדול בעבר חשבו כמו כל חילוני ממוצע: שהחרדים הם ״פרזיטים״ ״משתמטים״ ועוד. וראה זה פלא, לאחר תקופה קצרה בתשובה הם משנים את כל גישתם 180 מעלות, והם עומדים בראש המצדדים בלומדי התורה, מדוע? משום שבתקופה זו הם נוטרלו מכל ההסתה ושטיפת המוח המרושעת של אותם מרעילי בארות התורה, הם נחשפים לעולם מושגים וערכים אחרים, לא גשמיים אלא רוחניים, ערכיים, הגורמים למהפך אדיר במחשבותיהם.
המקורות שהשתמשתי בהם לצורך כתיבת קונטרס זה הם: דברי חז״ל וגדולי ישראל, חוברת הסברה של מנוף - המרכז למידע יהודי, ״מכתב לשמיניסט״, עיתונות כללית, גיוס כהלכה / יחזקאל כהן, מרכז המחקר והמידע של כנסת ישראל, דו״ח ועדת הכנסת לשוויון בנטל, ועוד .
תודה מיוחדת לאחי הגדול הרה״ג ר' דוד בניזרי שליט״א, ראש כולל אור החיים בבית שמש, על הערותיו והארותיו המחכימות ששולבו בתוך הקונטרס .
וכן תודה לרב דני נשיא מערכים, וכן לרב שי-ישעיהו הורביץ שעברו על החומר והעירו הערות חשובות ששולבו בקונטרס .
תודה מיוחדת לטכנאי המחשב ר' שרון מאיוסט הי״ו, על עזרתו הטכנית הרבה.
הבהרה: קונטרס זה לא נועד חלילה וחס לפגוע בכי הוא זה בכבודם או במעמדם של חיילי צה״ל, או להמעיט מערכם או מערך מעשיהם למען בטחון ישראל, מטרת החיבור היא לייקר את מעמד התורה ולומדיה, מאחר והוא נרמס עד עפר ע״י כל מיני ארחי פרחי. חיילי צה״ל ראויים לכל הערכה ולכל ברכה, וכנהוג בבתי כנסיות רבים שבהוצאת ספר התורה מברכים אותם, ויהי רצון שה' ישמור צאתם ובואם, מעתה ועד עולם.