אור ברסלב

קונטרס - שלא לעבור כנגד המתפלל

דברים אחדים

הנני נותן לפניכם היום ברכה ''קונטרס קיצור הלכות'' מספר משנה ברורה בה''ל ושעה''צ בענין שלא להפסיק כנגד המתפלל (שו''ע או''ח סימן ק''ב), בתוספת ציורים הממחישים את עיקרי ההלכות בצורה ברורה ומאירת עיניים.

ואם כי אקוה בעזהשי''ת להוציא לאור על כל הלכות תפילה, מ''מ ראיתי חובה לעצמי להזדרז ולפרסם חלק זה, כי ראה ראיתי שהלכות אלו שיסודם הוא שלא להפסיק בין המתפלל לשכינה, וי''א שלא להפריע כונת המתפלל, מזולזלות אצל רבים מהמתפללים, וגם כי לרבים לא נהירים פרטי ההלכות בענין זה.

ודרשו חז''ל (ברכות ו' ב') על הפסוק ''כרום זלות לבני אדם'' אלו דברים שעומדים ברומו

של עולם ובני אדם מזלזלין בהן, ופרש''י ז''ל: כגון תפילה שעולה למעלה. ולכן אמרתי

לזכות את הציבור ע''י הוצאה מיוחדת זו ואקוה כי עי''ז יתרבו המקפידים בהלכות אלו

ויתרבה כבוד שמים בעולם, ובזכות זה ישמע ה' שועתנו ויקבל תפלותינו ברצון אכי''ר.

המצפה שיתגדל ויתקדש שמו הגדול

חיים ב''ר יהושע זאב ז''ל ליקבורניק

מחבר קצור הלכות על המועדים ותפילין

סימן ק''ב - באילו אופנים התירו לשבת תוך ד' אמות של המתפלל - ובאיזה אופן יש אוסרים לשבת אפילו מחוץ לד' אמות

א. אסור לישב בתוך ארבע אמות של מתפלל, [וכן בתוך ארבע אמות של הש''ץ או אלו שהש''ץ מוציא אותם בתפלת שמונה עשרה], בין מלפניו בין מן הצדדין (ולא ברור מה דעת המחבר לענין לשבת מאחורי המתפלל בתוך ד' אמות ועיין בב''י ובד''מ). והרמ''א מוסיף דאף מלאחוריו אסור וכן הסכימו האחרונים, ואין צריך ד' אמות עם האלכסון אלא ד' אמות עגולות. ואפילו אם המתפלל עומד בתחנונים שלאחר התפלה, כל זמן שלא פסע אסור לישב בארבע אמותיו. ואף לסמוך (דהיינו, שאם ינטל אותו דבר שסומך עליו, יפול) אסור, אך סמיכה במקצת, שאם ינטל יוכל לעמוד, יש להקל במקום הדחק (סעיף א' וס''ק א' ב' ג' ד' ובסימן קכ''ד במ''ב ס''ק כ' ושעה''צ כ'. ועיין עוד בסימן קמ''א ס''ק ב' במ''ב ובסימן תר''ז ס''א).

ב. אם המתפלל עומד בצד אחד מדבר שהוא קבוע, גבוה עשרה ורחב ארבעה (טפחים), מותר לישב בצד השני אפילו בתוך ד' אמות, דהא מפסיק רשות, וכן (לשבת) באלמעמר''ע (פי', בימה) מותר, מפני שהוא רשות אחרת (ס''ק ב').

ג. ואם עוסק בדברים שהם מתקוני התפלות אפילו בפרק איזהו מקומן, והוא הדין אם עוסק בפרקים (פי' פרקי אבות) במנחה בשבת מותר לישב בצד המתפלל תוך ד' אמותיו. ויש מתיר בעוסק בתורה אע''פ שאינו מתקוני התפלות, וטוב להחמיר לעמוד, אם לא במקום הדחק, ובלאחריו אין להחמיר בזה ודוקא אם מוציא דברי תורה בשפתיו, אבל מהרהר בלבו אינו מועיל, ואפילו בעניני תקוני התפלות (אינו מועיל אם מהרהר בלבו). ויש מי שאומר כל זה דוקא מן הצד, אבל כנגדו אפילו כמלוא עיניו אסור אפילו היושב כנגד המתפלל עוסק בקריאת שמע, מפני שנראה כמשתחוה לו, וטוב להחמיר כהיש מי שאומר. ובעמידה (כנגדו) חוץ לארבע אמות ודאי אין להחמיר ובפרט אם היה עוסק בתורה, ואולי אף בתוך ארבע אמות (סעיף א' וס''ק ה' ו' ז' ח' ט' ושעה''צ י''ב).

ד. יש מי שאומר שאם היושב לצד המתפלל ידוע שהוא חלוש ואי אפשר לו בקל להרחיק ד' אמות ולישב שם, מותר לו לישב, דחולשתו מוכחת עליו שמפני כך ישב. ודוקא לישב לצד המתפלל, אבל לפניו יש מחמירים אף בחלוש (סעיף ב' וס''ק י' י''א).

ה. אם היושב ישב כבר ועמד זה בצידו, אינו צריך לקום, אלא המתפלל צריך להרחיק ד' אמות ממנו כשרוצה לעמוד ולהתפלל שהרי זה בא בגבולו, והרמ''א מוסיף ''ומכל מקום מידת חסידות הוא לקום אפילו בכהאי גוונא'', כדי להרים מכשול מחבירו שעשה שלא כשורה, שעמד להתפלל בתוך ד' אמות של היושב כבר בהיתר. ודוקא בביתו, אבל במנין קבוע, וכל שכן בביהכ''נ, צריך לקום דהוא מקום מיוחד לכל בני אדם. ואפילו אם המקומות קבועים לכל אחד שקנאום בדמים, נמי יש להחמיר, אך בעוסק בתורה לא יחמיר בזה, כ''ש רב שיושב עם תלמידים ולומדים, ובאו עשרה המתפללים, אין צריכים לעמוד, ואפילו מידת חסידות ליכא (סעיף ג' ס''ק י''ב י''ג י''ד. וצ''ב האם מותר לשבת כשעוסק בתורה גם כשהצבור מתפללים בזמן שנקבע לתפלה).

תוכן העניינים

קונטרס - שלא לעבור כנגד המתפלל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה