הקדמות · דברי המערכת להוצאה החדשה
חשון תשע"א לפ"ק פה ירושלים עיה"ק תובב"א
בס"ד
אודה ד' בכל לבב על אשר זיכני להיות שליח מצוה גדולה זו לזכות את הרבים במצוה רבה זו של הצניעות אשר היא תשבחתה ותפארתה של כלל ישראל ושל בנות ציון היקרות בשמירת קדושתן בגן נעול ומעין חתום, ובכל הדורות בזמן גלותינו עד דורינו היום היה לנו בזה קצת נחמה שעדיין מקדש זה המעט נשאר בינינו וכמו ששיבח בלעם בנבואתו את כלל ישראל בשבח מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל ופרש"י (שם) שהוא מרמז על זמן גלותינו שמקדשינו לא ניטל מאתנו לחלוטין ח"ו אלא עדיין ממושכן עבורינו והוא על ידי שבחן של אהלי בנ"י הצנועות, (ובזה יובן שב' הפירושים ברש"י שם שלובים זע"ז).
ועתה בעוונותינו הרבים נחרב ביותר גם מקדשינו זה כי עתה בעוונותינו הרבים מצוה זו מוזנחת ומושפלת עד שאול תחתית יותר מכל שאר הדברים, ואוי לנו שנפלה עטרת ראשינו הזאת ובמקום גדולתה ותפארתה של בנות ציון היקרות אתה מוצא שפלותה וטומאתה בשוליה ר"ל כי כבר הגיע למצב כזה אשר הראשונות שאצלן נתפס ומתפרסם המאדע החדש הפרוץ הוא דוקא מבנות עמינו ד"י, ועל מצב כזה נאמר בודאי (ישעי' ס"ג ה') שד' יתברך מתאונן ומתמה ואומר ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך (להביא את הגאולה שלימה) ובודאי הכונה גם על מצוה זו כי הרי זו היא שבכחה להמשיך השראת השכינה ולהחיש לנו את הגאולה שלימה ברחמים והיא ההגנה עלינו מכל צרה וצוקה אשר מתוחה ח"ו על ידי גודל הקטרוג ומדת הדין, ושרצונו יתברך להמתיקם ולבטלם מעלינו, ועל כן דוה לבו יתברך על כל זה על שאין אנו נותנים לו יד ותמיכה אליו יתברך לטובתנו והשכינה כביכול מצטערת ומתפלשת בעפר על אבדן ילדיה בבחינת מאבד עצמו לדעת (מבלי דעת) על ידי שאין אנו שמים לב לתמוך בו כביכול לאפשר לו לעזור לנו ולהצילנו על ידי שמירת מצות הצניעות כמו שמפורש בתוה"ק שבזכותה הקב"ה מצילנו כמש"כ (דברים כ"ג ט"ו) כי ד' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך (בתנאי) ולא יראה בך ערות דבר (שלא לגרום ח"ו) ושב מאחריך, והרי זה דומה לאב שרואה בנו יחידו אהובו שהוא בסכנת אבדון והאב בא לקראתו להצילו והבן מפני גודל טפשותו איננו מושיט לו ידו שיוכל אביו לאחוז בו ולהוציאו מבור ההריגה שהוא נמצא בו מפני שאינו מבין כלל את מצבו שהוא נמצא בסכנת אבדון ועל כן הרי הוא מזלזל בהענין מבלי שימת לב, ואפשר לתאר לעצמינו כמה גדול הוא צערו וכאבו של האב המרחם על בנו כשרואה שבנו לא נותן להצילו רק מפני התרשלותו וזלזולו מבלי דעת, ועוד מבואר בנביא ישעי' (פ"ב י"ח ופ"ד ב' לפי פירוש הרד"ק וכ"מ מפרש"י שם) שלפני הגאו"ש צריך להסתלק ולהתבער מבנות ישראל בגדי פריצות (ושא"א להגאו"ש להופיע לפני זה) ע"ש, ולכן מי שאיננה מסלקת את זה מבחירת עצמה ורצונה הטוב הרי היא ח"ו בסכנת קיום לפני הופעת הגאו"ש ובמלחמת גוג ומגוג, ועל כן כל מי שאהבת ישראל ואהבת ד' ית' נוגע ללבו יש לו בודאי לדאוג לזכות את כל הכלל ישראל בענין זה שיבינו כולם את חומר הענין וגודל הסכנה שיש בה אם לא יתקנו את עצמם תיכף ומיד, על כן בודאי אין לך מצוה גדולה מזו היום לאוקמא שכינתא מעפרא ולתמוך בה לגאול אותה מצערה (על בניה היקרים) ומגלותה.
וידוע מה שמבואר בספרי מוסר שמצוה כזאת שאין לה דורשין הרי היא נחשבת כמת מצוה שגדולה וקודמת היא לכל המצוות שבתורה והעוסק בה זכותו גדולה עד אין שיעור וערך, ועל כן עלי להודות לד' שזיכני להשתתף בסוד ישרים בין הרבנים החשובים שהתאספו בלי נגיעה עצמית אלא בכוונה טהורה בכנסיה לשם שמים למען הרבות כבוד שמים, ואע"פ שכבר מזמן יעצוני ויסרוני כליותי שנחוץ לחבר חבור לצורך בנות ישראל בצורה זו ושבודאי זה יגרום בס"ד שינוי בלבות בנות ישראל בהשקפתם כלפי מצות הצניעות לקיימה מאהבה רבה ויתרומם לבם לשאוף להיות בצורה של אמהותינו הקדושות וזקנותינו הצדקניות שבכל דור ודור בצניעות הראויה לבנות ישראל, אבל לא זכיתי שתאמר על ידי עד שתהלה לק'ל לעת כזאת הזמין ד' יתברך לידי הזדמנות זו להיות שליח צבור במצוה דרבים ורבנים גדולים וחשובים אשר שלחוני ועל ידי זה נתוסף חשיבות להמצוה להיותה מצוה דרבים שכחה יותר גדול לפעול את המבוקש בס"ד, ושמחתי כעל כל הון ואשתחוה ואודה לד' על שאינה לידי הזדמנות זו להוציא מחשבה טובה זו לפועל בדרגה יותר מעולה ממה שהתכוננתי אליה.
ועל כן עלץ לבי בד' על שעלה עלי הגורל לד' וחבלים נפלו לי בנעימים ובשמחה לקחתי המשרה על שכמי ואזרתי חיל לקיים מה שאמרו חז"ל במקום שאין אנשים השתדל להיות איש, ואברך את ד' אשר יעצני ואליו אשא עיני בתפלה שיעמוד לימיני בל אמוט ח"ו ויצילני משגיאות ויצא מתחת ידי דבר מתוקן, ויהא רעווא דאימא מילתא דתתקבל בלבות בני ובנות ישראל הכמהים וצמאים לעשות רצון קוניהם וכמו שהעידו חז"ל (סנהדרין ע"ו:) ופרשו הפסוק למען ספות הרוה את הצמאה שבני ישראל נקראים צמאה (ופרש"י שם) כי הם צמאים ותאבים ליראת יוצרם ולקיים מצותיו ע"כ,
ואודה בזה לכל המשתתפים בנדבת לבם הטוב לעמוד לי לאחיעזר בעבודת הקונטרס הזה ללקט וללבן הדברים כראוי, וכן הנני בזה להודות להמתנדבים בעם שהוזילו מכספם סכומים הגונים בכדי להוציא לאור קונטרס חשוב זה ולהפיצו בישראל לזכות את הרבים באוצר הגדול הזה ובזה זכו לקיים הכתוב חכם לב יקח מצות וזכות המצוה תעמוד להם שיפיקו רצון מד' וימלא משאלות לבם לטובה בגו"ר ויזכו לקבלת פני משיח צדקינו בעגלא ובזמן קריב בב"א.
ותהלה לק'ל שהחייני וקימני והגיעני לזמן הזה לברך על המוגמר בעזרתו ית', ויהי רצון שמצוה זו תשרה שכינה בינינו ותגן עלינו בזמנים קשים האלו, ובזכות הוספת טהרה וקדושה בכרם בית ישראל נזכה להמשיך הגאולה שלימה בהשראת השכינה המלאה בבנין בית מקדשינו ותפארתינו ברוב רחמים וחסדים ב"ב אכי"ר.
(נ.ב. ודרך אגב אפנה בזה לשאר נדיבי עמינו שיקחו חבל גם בשאר ספרים וקונטרסים שכבר מונחים באוצר בקרן זוית מבלי באי מועד לנדבת הוצאות הדפוס וההוצאה לאור והם בענינים הדחופים ונחוצים לצורך השעה לרוות צמאון עם הקודש הנאנחים ונאנקים מלחץ ודוחק יצרם הרע ונסיונות הזמן ואין מים לשתות לעם כמו שהעידו חז"ל (סוטה מ"ט.) על זמנינו עקבתא דמשיחא שאין דורש ואין מבקש, וכבר קיים ד' ית' דבורו הטוב לשלוח רעב בארץ לשמוע דבר ד', ועל זמן כזה נאמר איש את רעהו יעזורו והחלש יאמר גבור אני ואע"פ שאינו ראוי ואינו כדאי בכ"ז עליו ג"כ לקיים מצות לא תעמוד על דם רעך, ויהי רצון שד' שפתי יפתח ומד' מענה לשון ויחזק כחי ויאמציני ויאזרני חיל, ומאוצר מתנת חנם יחנני לשרת בקדש להיות משואבי מים מבאר מים חיים מבאר חפרוה שרים נדיבי העם (רועי ישראל הנקראים כך בפסוק) ועל משענותם אשענה ללקט שושנים מתוך דבריהם הקדושים דברי אלקים חיים להשקות בזה צאנו ית' צאן קדושים וכה יעזרנו ד' להתחיל ולסיים לחבר עוד חבורים ולהוציאם לאור עולם להרבות כבוד שמים בעולם על דבר כבוד שמו ית', אכי"ר.)