קונטרס קבלת התורה - אבות ובנים
הקדמות
דף השער
(ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּי"יָ אֱ־לֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם: (ה) רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְ"יָ אֱ־לֹהָי לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: (ו) וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה: (ז) כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱ־לֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּי"יָ אֱ־לֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו: (ח) וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם: (ט) רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: (י) יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְ"יָ אֱ־לֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר יְ"יָ אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן: (דברים ד)
הקונטרס נועד לעיון בלבד
ולעניני הלכה ולמעשה יש לעיין במקורות ולהיוועץ עם ת"ח
כמו כן המאמר אינו מהווה תחליף לספרים שהתחברו בנושא
הסכמות ומכתבי ברכה ניתנו לספרי המחבר "צדקת שמעון" ועוד
משרי התורה דביד"צ העדה"ח, מראשי ישיבות ועוד.
© כל הזכויות שמורות
מותר להעתיק קטעים חובה לציין מקור.
נשמח לקבל רעיונות והצעות ת.ד. 57773 ירושלים ת"ו
(איננו מתחיבים להשיב על מכתבים)
ניתן להשיג הקונטרס המודפס (במהדורה הקודמת): טל' 050-4125671
ובבית מסחר לספרים "עין יעקב" שוק "מאה שערים" (מול השטיבלאך) ירושלים
פתיחה
ידיעת התורה ושמירת המצוות אשר נתן לנו ה' ית' ובהם יחד אותנו מכל האומות וקרבנו לעבודתו, לעשותינו עם קרובו, היוו את המשך השושלת הישראלי מאז מעמד הר סיני ועד עתה.
ועל אף שהחדרת יראת הי"ת ואהבתו נפעלת בלב הילד השוכן בית שהתנהלות אורחות חייו הם לפי הכללים שהתווה לנו הקב"ה בתורתו הקדושה בקיום המצוות, – אשר קידשנו במצוותיו, שבראותו את הוריו מקיימים את מצוות השם ית', את אביו מניח טלית ותפילין ואת אמו מדליקה נרות שבת, מברכים על המזון, נחים ביום שבת קודש, מתענים ביום כיפור, יושבים בסוכה וכו' וכו', חודרת בו ההנהגה הטבעית, מכל מקום מעיקר הכל להביא להכרת הבורא ית"ש הוא על ידי לימוד התורה, שזה הטוב ביותר לחנכו לדעה את ה' וכפי שהרחיב בזה רבינו משה חגיז זיע"א בספרו "משנת חכמים" ("בתלמוד" אות ה) ע"ש.
הרי שלהביא להכרת הבורא יתעלה ולעובדו בלבב שלם, נדרש האדם לדעת את חוקי הא'ל ולקבוע עיתים ללימוד תורתו, ובדרך זו לחנך את בניו ואת ביתו אחריו. ואמנם כפי שיבואר בעזהי"ת מאז מתן תורה, עם ישראל היו היחידים עלי אדמות שהנחילו את התורה לילדיהם את הוראת הקריאה והכתיבה כשהמטרה היא להגות בתורת הי"ת. ומשעה שהחל העולל להגות מילים למדו אביו "תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב", ובכך להכיר לו את הירושה השייכת לו כחלק מהעם הנבחר.
ועל הזכות להגות בתורת א'ל חי, שעל פיה ובעבורה ברא הקב"ה את הבריאה כולה (ראה עמ' כו) ומלאכים ושרפים התאוו שתהא במחיצתם (שבת פח ע"א), אנחנו למדים מתפילת התורה שכולה רצופה אהבה רבה – אהבת עולם, "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְךָ, וַתְּלַמְּדֵם חֻקֵּי חַיִּים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כֵּן תְּחָנֵּנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ".
ולזוֹ המטרה נתנה לנו הזכות לבקש על עריבותה, כבקשתנו בברכת התורה: "וְהַעֲרֵב נָא ה' אֱ'לֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ".
הרי שכל מטרת התורה היא בזכות אבותינו ובעבור שמו הגדול שאנחנו וצאצאינו בכל הדורות נדע – נכיר, נתחבר, נאהב את הי"ת (וראה עמ' יט).
ואת מצות לימוד תורה, השקולה ככל מצוותיה של תורה, מצווים אנחנו ביותר להנחילה לבנים, ולא רק מדין חינוך, שכנזכר ופסוקים רבים מורים שכל ענינה של נתינת התורה היא שנעבירה לדורות הבאים.
ועל אף שהוראה זו מקוימת בשליחת הילד לתלמוד תורה ובהושבתו לפני מלמד מקרי דרדקי, ובזה זוכה לשכר רב ועצום, מכל מקום קימ"ל (קידושין מא ע"א) "אמר רב יוסף, מצוה בו יותר מבשלוחו", ופירש"י שכשעושה המצוה בעצמו מקבל שכר טפי. וכפי שיבואר בעזה"י שיש מעלה וסלסול כשהאב בעצמו מקדיש זמן ללמוד עם בנו בפרטיות, בנוסף ללימוד שרוכש בתלמוד תורה, שיש בזה תועלת לבן וגם ההורים יזכו למעלות רבות יתרות בעוה"ז ובעוה"ב.
המאמר נכתב ללא סדר, במיכופיה וללא הגהה ראויה, ואי"ה וירחיב גבולינו נוציאו במהדורה מהודרת ובהרחבת עצות ועובדות.
ויה"ר שהי"ת הטוב והמטיב, שדרכו להיטיב יאר פניו אלינו שנזכה לקיים את הדברים בעצמנו ונזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו בהקם שכינתא מעפרא בבנין בית הבחירה בגאולה הקרובה, הפרטית והכללית בב"א.
ולרפואה ואורך שנים טובות למ"א שושנה בת טובה תחי'
כ"ד העורך משה אליהו בן ר' אברהם צבי.
יו"ל בעזה"י ערב מתן תורה
שנת בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱ'לֹהֵינוּ וֵא'לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. אֱ'לֹהֵי אַבְרָהָם אֱ'לֹהֵי יִצְחָק. וֵאֱ'לֹהֵי יַעֲקֹב
ה'תשע"ו לפ"ג לבריאת העולם
וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ וגו'. ג'שכ"ח לפ"ג ליציאת מצרים ומתן תורה
מילין זעירין למהדורה זו
יודע התעלומות ובוחן הלבבות ית"ש זיכנו אשתקד (חודש אייר שנת ה'תשע"ו) להדפיס מאמר זה בכמות מצומצת.
ועתה בחסד הי"ת עלינו, הרחבנו מעט את היריעה בתוספת דברים. מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי. ומטעמים של הוצאה כספית הכרוכים בהדפסת המאמר ובהפצתו (אין אנחנו נתמכים על ידי ארגונים וכדומה), מצאנו לנכון להוציא לאור מהדורת ביקורת זו ולהפיצה בקובץ פידיאף, כהכנה וקבלה טובה בערב קבלת התורה. ויהי רצון שבין מזכי הרבים ולא תצא תקלה מתחת ידינו.
בקשתינו שטוחה מהקורא הנכבד שיעירנו על כל הנמצא לנכון, כדי שיצא בעתיד דבר מתוקן (כולל דברים נוספים בנושאים המובאים כאן). והאיש אשר ימצא חפץ מקריאת הדברים ויוכל לקחת חלק בהדפסתו (ובספרים אחרים שברשותינו) יוכל לפנות אלינו בת.ד. 57773 ירושלים, או בטל' 050-4125671.
כל המובא כאן שלא צויין לו מקור ברור, נכתב בדרך אפשר והצעה והרואה יראה.
ובחתימת דברינו נשוב ונודה לאל ההודאות שעד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך ואל תטשינו ה' אלוקינו לנצח, ושנות חיים ושלום יוסיפו למ"א שושנה בת טובה תחי'.
כ"ד המלקט והמסדר
משה אליהו ברבי אברהם צבי ז"ל
שנת (דברים ד, מ) וְשָׁמַרְתָּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יְמֵי עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֲוֵי"ה אֱלֹהֶיךָ נָתַן לְךָ כָּל הַיָּמִים: ה'תֵּשַׁע"ז לפ"ג
ג' אלפים ושכ"ט שנה ליום קבלת התורה בסיני
בא סימן עטרת תפארת קדושת התורה בכבוד ובמלוכה