כרפס
הקדמה: יש מצוה לאכול בליל הסדר כרפס, מדוע? זכר לשעבוד, שהמצרים חייבו אותנו לקושש קש ותבן כדי לעשות מהם לבנים. (נרמז במילה כרפס- שהיא מורכבת משתי מילים: פרכ -ס כלומר: שישים ריבוא עבדו בפרך) את הכרפס מטבלים במי מלח, זכר לדמעות שזלגו מעיניהם של ישראל בזמן שהמצרים שיעבדו אותנו (חמש דק' תורה).
לא. יקח כרפס פחות מכזית (ואף פחות מ-19 גרם כדי לחוש לדעת הרמב"ם) ויטבל אותו בחומץ או במי מלח, ואם מטבלו במי לימון צריך לערב בו מים באופן שיהא הרוב מים, שאם לא כן מי הלימון הם מי פירות שאינם משבעה משקים. חומץ שכתבנו, הכונה ליין שהחמיץ שהוא בכלל משקה, ולא לנוזל שמייצרים כיום באופן מלאכותי\ סינטטי.
לב. מברך על הכרפס ברכת בורא פרי האדמה ומכוין בברכתו לפטור את המרור שאוכל בתוך הסעודה, כיון שיש פוסקים הסוברים שהמרור טעון ברכה אף בתוך הסעודה כיון שבא למצוה.
לג. נכון יותר שאחד יברך ויפטור את השומעים משום "ברוב עם הדרת מלך", ואם המברך מגמגם או אינו בקי להוציא אחרים, כל אחד יברך לעצמו. אולם אם רוצים שכל אחד מן המסובים יברך בורא פרי האדמה רשאים לעשות כן (חזו"ע פסח עמ' לו).
זהירות: עלי הכרפס נגועים מאוד בחרקים שצבעם ירוק כמו העלים. ולכן אי אפשר להבחין בהם בקלות. על מנת להורידם יש להשרות את העלים במי מלח או סבון למשך חמש דק' ואחר כך לשוטפם במים ולבדוק עלה עלה באור השמש. מי שרוצה להקל מעליו את הבדיקה יקנה כרפס שגדל בתנאי חממה מיוחדים הנקי מחרקים, ויוכל לשוטפו במים ולהסתכל בכלליות שהוא נקי, וזה רצוי יותר ובטוח יותר (חמש דק' תורה).