אור ברסלב
קונטרס יבוא עזרי מבוא - השידוך וחשיבותו

קונטרס יבוא עזרי

מבוא - השידוך וחשיבותו

הקדמה

רבותינו הקדושים הרחיבו בחשיבות מושג הנישואין משני היבטים עיקריים:

א) לצורך עצם שלמות האדם.

ב) בהקשר למצות פריה ורביה.

האשה משלימה את האדם. קודם נישואיו נחשב הוא לחצי גוף ("פלג דגופא")- והיא משלימתו בגוף ובנפש. אין שלמות לאדם בלא אשה: תורתו לא שלמה, שמחתו לא שלמה, ברכתו וטובתו לא שלמים וכו', וזו גזרת רצון ה' יתברך: "זכר ונקבה בראם וכו', ויקרא את שמם אדם" (בראשית ה) - אין האדם נקרא "אדם", אלא כשנשוי הוא לבת זוגו (עי' יבמות סג ע"א וע"ב, זוה"ק ויקרא דף ז, נשא דף קמה, טור אבה"ע סי' א).

וכן מובא בגמרא (שם סב:):

אמר רבי תנחום א''ר חנילאי: כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה.

בלא שמחה, דכתיב (דברים יד): "ושמחת אתה וביתך".

[ואין בית אלא אשה, שאין ישיבת וקביעת דירה בלא אשה, כי צריך הוא בעצמו להיות טרוד לעסוק בצרכי ביתו, ויש לו עיצבון רוח גדול בזה, והרי הוא שרוי גם בלא שמחה. לבוש].

בלא ברכה, דכתיב (יחזקאל מד): "להניח ברכה אל ביתך".

בלא טובה, דכתיב (בראשית ב): "לא טוב היות האדם לבדו".

במערבא אמרי: בלא תורה, בלא חומה.

בלא תורה, דכתיב (איוב ו): "האם אין עזרתי בי, ותושיה נדחה ממני".

[עזרתי. אשתי, דכתיב עזר כנגדו, מיד תושיה נדחה ממני, שצריך לעסוק בצרכי ביתו, ותלמודו משתכח. רש"י].

בלא חומה, דכתיב (ירמיה לא): "נקבה תסובב גבר".

[שהנקבה תקיף עליו ותסובבנו כחומה להצילו מהרהורים רעים ופגעים רעים, שאם היא בעזרת צרכיו, הרי היא לו לחומה, ואם הוא שרוי בלא היא, שרוי בלא חומה. לבוש].

רבא בר עולא אמר:

בלא שלום, דכתיב (איוב ה): "וידעת כי שלום אהלך, ופקדת נָווך ולא תחטא".

[אהלך. בזמן שיש לך אוהל. ואין לך אוהל אלא אשתו, שנאמר שובו לכם לאהליכם. רש"י].

וכן נפסק להלכה ברמ"א (אבן העזר סי' א' סע' א'): וכל מי שאין לו אשה, שרוי בלא ברכה ובלא תורה, ולא נקרא אדם, וכיון שנשא אשה, עוונותיו מתפקקין, שנאמר מצא אשה מצא טוב.

גם במעשה הבריאה בששת ימי בראשית, מצינו בזיווגו של אדם הראשון שנאמר: "ולאדם לא מצא עזר כנגדו" (בראשית ב). הרי מדוקדק שחס הקב"ה למצוא לו אשה לשם עזר. לא נאמר "לשם בנים" אלא "עזר כנגדו", והיינו להשלימו.

מושג החיבור בין האיש ובין האשה, מקודש וגבוה ביותר, ופועל גם בעולמות העליונים. מבואר בזוהר הקדוש (ויקרא שם) ששֵם הוי"ה ברוך-הוא נשלם, כביכול, בחיבור זה. וכידוע, אות יו"ד חכמה הנקרא אבא, וזה הבעל. אות ה"א בינה הנקראת אמא, וזו האשה. אות וא"ו כנגד ו' ספירות חג"ת נה"י, שזה בן. ואות ה"א אחרון כנגד מלכות, בנוקבא, שזה בת. נמצא שע"י הנישואין וקיום מצות פריה ורביה משלימים עשר ספירות מלמטה, וזוכים לשפע גדול מלמעלה.

הפן הנוסף לחשיבות השידוך הוא קיום המצוה הראשונה בתורה, מצות פריה ורביה, והמשכיות הדורות.

ביאור יפה לַקֶשֶר בין הדברים מוצאים אנו בפרשת ''חיי שרה". התורה הקדושה מאריכה באותה פרשה בענין קבורת שרה אמנו ע"ה, ובענין השידוך של יצחק אבינו ע"ה. ולכאורה, הרי זהו דבר אישי ומשפחתי שקשור לאברהם אבינו ע"ה, ולשם מה צריכה התורה להאריך בזה כל כך?

הפרשה גם מתארת בפרטים רבים שני נושאים אלו: לספוד לשרה ולבכותה, וכן מקום הקבורה, והתשלום הקצוב של ארבע מאות שקל כסף. וכן בשידוך של יצחק: התפילה של אליעזר להצלחה, וכן השבועה שהשביע אברהם את עבדו, והגמלים והמזון שלקח איתו, והמבחן בו בדק את רבקה וכו', לשם מה צריך את כל הפרטים האלה?

רבנו ה''חפץ חיים'' זיע''א בספרו על התורה, ובספר ''קול יהודה'' למרן ראש הישיבה הגר"י צדקה זצ"ל, בארו, שמהעניין של קבורת שרה לומדים אנו שיש המשך לאחר המוות, ונחת רוח גדול לנפטר כשמספידים אותו. וכן כשטומנים אותו בחלקה ששילמו עליה כסף מראש, שהקבר הוא שלו בקנין גמור, וכן המצבה והאזכרה שעושים על קברו, כל זה מביא לעילוי הנשמה, ולכן האריכה התורה בזה.

וכן לומדים מעניין השידוך של יצחק שצריכים ההורים להשתדל מאוד עבור שידוך הבנים והבנות, ויפה שעה אחת קודם, שהרי אברהם אבינו השביע את אליעזר מאיזו משפחה יקח כלה לבנו, וגם נתן לו ממון רב, מתנות וכבוד גדול, כדי שהכלה תסכים לבוא מיד. וכן מבחן החסד שעשה איתה אליעזר. כל זה מלמדנו שנושא השידוכים צריך פרסום ועידוד רב.

ושני הנושאים הללו קשורים זה בזה. אדם מתחתן כי הוא מבקש להשאיר את זרעו אחריו, ויהיה לו בזה נחת רוח אחר אריכות ימים ושנים. וכן ניתן לבאר את מה שאמרו חז''ל (ברכות לא.) שבחתונה של מר בריה דרבינא, השיר המיוחד היה ''אוי לנו שנמות'', כי בחתונה חושבים על כך שצריך שארית בעולם הזה, כי דור הולך ודור בא.

ומכאן יש ללמוד: כמו שיש מצוה גדולה של חברא קדישא, שזהו חסד של אמת למתים, ועבודתם קודש. כך צריך, להבדיל, "חברא קדישא", כלומר חברים קדושים, שיעשו חסד של אמת עם החיים לעזור להם ולסייעם, לחזקם ולעודדם בדרכים שונות, לשם שמים בלבד!

וכן מבואר ברבינו יונה (שע"ת שער ג', אותיות יג, נד) וז"ל: "חייב אדם לטרוח בדרישת טוב לעמו ולשקוד בעמל נפשו על תקנת חברו, אם דל ואם עשיר, וזאת מן החמורות ומן העיקרים הנדרשים מן האדם... וחייב אדם לחשוב מחשבות ולהעלות עצות הגונות ומתוקנות לחברו, וזה אחד מעיקרי דרכי גמילות חסדים...". ע"כ.

ובפרט בענייני שידוכים חשוב מאד שבכל קהילה וקהילה יהיו אנשים מתאימים, שיראת-שמים טהורה על פניהם, שישימו עין טובה על כל הצעירים והצעירות, הרווקים והרווקות, לכוון ולהפגיש אותם למטרת נישואין. [וכן כתב בשלחן העזר (סי' ג'), ושהוא סניף ממצוות "ולדבקה בו". ע"ש].

תדע, שהרי חז''ל הקדושים (תענית כו:) קבעו לעשות שידוכים דוקא ביום הכפורים המקודש, פיסגת הימים הנוראים, לאחר ראש השנה שבו הרת עולם, מפני שתכלית בריאת העולם היא לשם פריה ורביה.

וכן רואים מכאן את מעלת הנישואין וגודל קדושתם לצורך השלמת האדם, וכפי שביום הכפורים נמחלים לו עוונותיו, ועָם ישראל נידמים ביום זה למלאכים, כך גם ביום חתונתו וביום שמחת ליבו, פוקקין לו עוונותיו, ויכולים החתן והכלה להגיע למעלות רמות ועליונות.

ויש לדעת: גיל הרווקות הוא גיל מסוכן, הן ברוחניות והן בגשמיות. וכך דרשו דורשי רשומות שאותיות "נחת" מקבילות לאותיות המילה "חתן". והיינו, שקשה לרוות נחת אמיתי ומושלם מן הילדים, אלא עד אחר שיינשאו כדת, שאז הם כבר מיושבים בדעתם. וכן פירש הרמ"א (יו"ד סי' רכח סע' מ"ג. ע"ש) שהחתן והכלה נקראים "משודכים", שהוא מלשון מנוחה והשקט. [ע"פ הפסוק (רות א' ט') "ומצאן מנוחה אשה בית אישה", ותרגום "ותשקוט הארץ" (שופטים ה'), ושדיכת ארעא. וע"ע בערוך ערך שדכן].

ולכן האריכה התורה בזה כדי לדעת חובת כולנו, ובפרט ההורים, לעזור למטרה זו, להשיא את הבנים בהקדם האפשרי, עם הדרכה נכונה ודעת תורה צרופה. (ועי' עוד יבי"א ח"ז סעמ' רלג, ושם ח"ח חיו"ד סי' כב).

דבר נוסף וחשוב מאד שיש להדגיש, שכדי להצליח בשידוך, צריכים החתן והכלה לקבל קודם החופה גם הדרכה לנישואין, הן בהלכות טהרת המשפחה, והן הדרכה מעשית של כבוד הדדי בין בעל לאשה וחיי אישות מתוקנים על פי דרך התורה הקדושה.

(חלק מהדברים לעיל ע"פ הספר החשוב "אנשי קודש" למו"ר הגר"ח רבי שליט"א, עמ' קיז).

תוכן העניינים

קונטרס יבוא עזרי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה