קונטרס חסדי דוד· רבי דוד מג'אר
דף נה עמוד א
דיבבא והחסד הוא הוי"ה ולכן המלך הא' שהו"ס הדעת והדעת הוא בסוד היסוד ולכן נק' אל שד"י וזה שהוא בחסד נק' אל הוי"ה. והעולם הג' הוא בגבו' והגבו' הם עט' דגבו' נק' אל אדנ"י. וא"ל הוי"ה גי' נ"ז ולכן הוא "ז דרגין והטעם שהוסיף בכאן תי' דרגין משא"כ בעולמות האחרים הוא כי הב' עולמות אחרים הם בסוד נקבות והם דינין ולכן מתהוים מהם מלאכים הנק' בני אלהי"ם ר"ל שיניק' מעולם הא' שעיקרו משם אלהי"ם ואלו הם המלאכים שכתוב בהם אלף אלפים ישמשוניה כי משם שורשם והם טובלים בנהר דינור שהוא בעולם הזכות גבורה דעולם הבריאה וכן כל גבו' דכל עולם נק' נהר דינור ומתים בכל יום כמה מהם ור"ל שחוזרים ונכללים בשורשם לברר מהם איזה סוגים המעורבים בהם כי משיורי בירורי המל' נתהוו ותיקונ' הוא ע"י הבוצינא דקרדי' ומ"ס דזריק ניצו' לש"ך עיבר ובירר פסולת מגו מחשבה כסדר שנעשה בבירו' הז"מ. וכן בעולם העשיה מתהוים מהם מלאכים אך בסוד היצירה שהוא דכו' והוא חסד אינם מתהוים רק אחר כמה דרגין ונ"ז זה הוא כמס' הוי"ה במילוי חצי ע"ב וחצי ב"ן יו"ד ה"י ו"ו ה"ה והוא בחי' דין כי נ"ז הוא חלק א' מה"ג מנצפ"ך שנתחלקו לה' חלקים כל חלק א' הוא נ"ו לכן כל נ"ו הוא דין כנודע וא"כ כון שזה המלך הוא בסוד החסד יובב היה ראוי להיותו ע"ב אך להיותו בסוד המלכים שהם דינין היא מס' נ"ז. והנה מלוי שם זה הנ"ז גי' א"ל נשאר אותיות הוי"ה וזהו אל הוי"ה חסר י"ה כדי שיושלם לע"ב וזהו מן המצר קראתי יה דכבר אמרנו דשורש אלו הג' עלמין הוא תיקון הא' דדיק' ולכן העולם הב' שהוא במצר הדיקנא קורא לי"ה דאלהי"ם דב' הפאות כדי שיושלם ע"י ויהיה ע"ב ולא ענני כ"א במרחב ר"ל שהתחיל להתגלות במצר ולא ניכר גילוייו כ"א במרחב כי מהב' אלהי"ם שבפאות נמשך הב' אל לתי' הא' דדיקנא שהוא המצר ולכן נק' א"ל (ונלע"ד דאפשר שזהו האל שכתבנו למעלה המשלים לרבוע שד"י לאלף אלפים בסוד נוצר חסד לאלפים) והב' י"ה א' נמשך במצר וי"ה הב' במרחב (לפי"ז הרי יש י"ה ג"כ במצר וזה שלא נתגלה ובא עד המרחב הוא על הי"ה הב' ובי"ה א' היה מספיק להשלים האל הוי"ה לעשותו ע"ב ולמה אמר ולא ענני כ"א במרחב:
ולק"ד הוא יען הם ב' א"ל א' מימין ואחד משמאל כיוע שהם ו' א"ל ג' מימין וג' משמאל ולכן הוצרכו ב' אל א' להשלים את השדי דצד ימין וא' להשלים את השדי דצד שמאל א"כ לא היה מספיק בי"ה שבמצר להשלים כ"א א' מהם ולכן קרא מן המצר גם לי"ה הב' ולא ענני כ"א במרחב) והב' מימי"ן ירדו לפה [כן הוא בפע"ח ובמאמרי רשב"י] א' בשיניים וא' בשפתיים וכן הי"ה הנזכר נתפשטו היודי"ן מצד ימין וההי"ן מצד שמאל:
(א"ה בזה יובן מ"ש בכוונות השופר שיכוין להמשיך הב' י"ה דב' אלהי"ם שבמצר ומרחב דא"א לכפות את הדינים כי לא פורש איך נמתקים הדינין בזה אך לפי"ה מובן היטב דנודע שהז"א נקרא א"ל הוי"ה והוא סוד היצי' והוא שורש עולם הב' הנזכר ואל הוי"ה גי' נ"ז שהוא דין ומיתוקו ע"י הי"ה של אלהי"ם וע"י נשלם ונעשה חסד ולכן יכוין להמשיך ע"י השופר שהוא בסוד הבינה והוא עלמא קדמאה הב' י"ה דב' אלהי"ם מב' הפאות דא"א שירדו במצר ומרחב דדיקנא לעלמא תניינא שהוא אל הוי"ה והוא שורש הז"א ועי"ז נמתקין הב' אל הוי"ה שכל א' מהם הוא נ"ו ע"ה שהוא סוד הדינים ונעשים ב' ע"ב:
או אפשר שהב' י"ה א' נמשך לעולם הב' הנזכר וא' לז"א עצמו או אפשר שנמשך א' לז"א וא' ליצירה והיותר נראהה הוא שתחי' נמשך לב' א"ל הוי"ה דעלמא תניינא ומשם נמשך ענפיהם לז"א ומשם ליצירה כי העיקר הוא להמתיק שורשי הדינים וממילא נמתקים הענפים גם בזה יובן מ"ש רז"ל בכמה מקומות שעיקר שם ס"ג או שם קס"א הוא א"ל כי ידוע שהשמות הנז' הם בסוד הבינה דשורשה הוא בעולם הא' שהוא אל שדי סוד הבריאה ועיקר תיקונו ע"י שם אל כי ע"י נשלם בסוד אלף אלפין כמו שנתבאר לעיל וזה עצמו יהיה הטעם שעיקר תי' הז"א לעולם הוא ע"י שם י"ה כי הז"א הוא סוד העולם הב' ועיקר תיקונו ע"י הי"ה דאלהי"ם דב' הפאות כמ"ש). והעולם הג' הוא צ"ו אלף מארי דיללה כי צ"ו גי' הוא אל אדנ"י ולכן החיצונים והע"ז נק' צ"ו כי עיקר אחיזתם הוא בעשיהה שהיא סוד העולם הג' הנעשה מבירורי הל' הג' סוד הגבו' ולכן העשייה יש תגבורת הדינים והיא סוד היללה שהיא בעשי' ואלו הב' אל דהיינו א"ל הוי"ה ואל אדנ"י הם נק' אל גבור והם ע"ה ג' אל זועם דעיקר אחיזת החיצונים ועיקר הדינים הוא בזו"ן סוד ב' עולמות הנז' משא"כ בעולם הא' שהוא בסוד הבינה כי היא דוחה ההחיצונים:
ודע דשורש הג' עלמין הנזכר הוא מבירורי הג' מלכים בלע ויובב וחשם שהם סוד חג"ת שבדעת ומה שלא יוכל להתברר במוח ירדו בבינה וז"א ומל' ומסיגיהם יצאו אחור לאה סוד הבינה זלפה ואחור ז"א ב' אנשים מרגלים ואחו' רחל בלהה ואח"ך ירדו שארית הג' מל' בג' כלי הזכות דבי"ע וכ"ז היה במלכי א"א שירדו בהיכלי הזכות דא"א דבריאה יצירה עשיה וכן על דרך זה נעשה בג' מלכי או"א וזו"ן שתחי' נעשו הג' עלמין בתיקון הא' דדיקנא דבחי' א"א שבהם ושארית ירדו בבינה וזו"ן דאצי' שבהם ושארית ירדו בהיכל הזכות דפרצופי או"א וזו"ן דבי"ע כל א' במקום המתייחס אליו והם חמלבישים זל"ז בהשואה א' ג' עלמין דאו"א לג' עלמין דא"א ועליהם ג' עלמין דזו"ן וכעד"ז בירידתם לבינה וזו"ן וכעד"ז בירידתם להיכלי זכות דבי"ע:
והחו"ג דוח הדעת דמ"ם ירדו בין ב' כתפין דא"א דכל כתף גי' ת"ק ת"ק דחסד לאבא המלביש לצד ימין דא"א ויש שם כללות דאו"א והם כתר וחכמה דבינה דמ"ה וז"א דחכמה דב"ן והם ב' יו"ד ה"י יו"ד ה"ה דיודין ודההי"ן ובהיותם בהכאה גי' כת"ף וגם כי כתף הוא כמספר צבאות ע"ה והוא סוד הנצח דעתיק הכלול מההוד המלובש שם והם משולבים דיודי"ן קודם לההי"ן כי אבא גובר בצד ימין וב' י"ה הנזכר הם גי' אדנ"י והם מנוקד כל האות בפתח ואות י' א' בקמ"ץ וכ"ז ישלבנו בשם ע"ב בלי נקוד שהוא אבא והת"ק דגבו' לאימא המלבשת לצד שמאל דא"א ושם ג"כ יש כללות או"א והם בינה דבינה דמ"ה וז"א דבינה דב"ן והם ג"כ ב' שמות יו"ד ה"י יו"ד ה"ה ובהכאה גי' כת"ף והוא ג"כ מספר צבאו"ת הוד דעתיק כלול מהנצח ומשולבים דההי"ן קודם לדיוד"ן כי אימא גוברת בצד שמאל ומנוקדים כל האותיות בקמ"ץ חוץ מג' ההי"ן בפתח ומספר נקודת הימין הם ע' ונקודות השחמאל הם ק"ל מספר ה' הויו"ת והג' והב' הם קלע וז"ס ט"ו אמה קלעים לכתף כי ט"ו הם או"א שהם י"ה וקל"ע הם הנקו' וכת"ף הוא הי"ה בהכאה כנ"ז ובהיותם ג' י"ה דיודי"ן ודההי"ן ואלפין בהכאה גי' כת"ר כי הכתר שהוא א"א כולל הג' י"ה אך לאו"א אין להם רק ב' י"ה כנז'. והנקו' הנזכר דד' י"ה גי' ר' כמס' י"ה דההי"ן בהכאה וז"ס האלף לך שלמה ומאתים לנוטרי' את פריו הם הנקו' כי האל"ף הם הד' י"ה והם ג"כ מס' אלהי"ם דההי"ן בריבוע: