קונטרס חסדי דוד· רבי דוד מג'אר
דף נג עמוד א
פח בכלי המל' שהוא בעל חנן נפלו עמו ע"ב ניצוצי אורות מב"ן שהוא מדריגה הב' דב"ן שבאחורי ט"ס דכתר שהוא י' אותיות דריבוע ההוי"ה שבהיותם בבחי' מספר דהיינו מדריגה הד' גימטריא ע"ב כדי להחיותו ומדריגה א' דב"ן לבד נשארה באצי' דהיינו ד' אותיות הוי"ה שבפני ט"ס דכתר וממדרגה הב' ובו כלולים כל המדרגות שלמטה ממנו כלם נפלו עם כלי המל' דמל' לבריאה ולכן אין אנו מחשיבים רק מדריגה הב' שהיא הד' ולכן אנו אומרים שהנוק' מתמעטת ונעשית נקודה א' באצילות כי לא נשאר באצילות מאורות דילה רק מדריגה אחת:
פט והד' ע"ב הנזכר דעסמ"ב דחגת"ם הם בגימטריא רפ"ח ואלו הם רפ"ח ניצוצין וזהו מרחפ"ת מת רפ"ח כי הרפ"ח נפלו עם המלכים דמיתו ואינם בתוכם רק חופפים וסובבים עליהם כדמיון התגין שעל האותיות והאור שהצניע היסוד בכלי שלו כשנשבר כדי להאיר למל' הם ל"ב אלהי"ם דמעשה בראשית וכשתחבר ל"ב ורפ"ח הרי ש"ך ניצוצין:
צ אעפ"י שכל המל' הם ז"מ זו"ן שהם מ"ה וב"ן דב"ן מ"מ הם כלולים מעסמ"ב יען הז"מ היו קודם התיקון במקום שהוא אחר התיקון חג"ת ונה"י דא"א דמשם מתחיל או"א אחר התיקון ואו"א נק' ע"ב ס"ג ולכן המל' שהיו עתה במקום שמתחילים או"א אחר התיקון נקרא עסמ"ב:
צא כל מלך מז"מ כלול מחו"ב תו"מ וכ"א מד' אלו כלול מי"ס הרי מ' בכל מלך וז"פ מ' גי' פ"ר ועם מ' מלכים דמלך הח' הנקרא הדר הרי ש"ך והפ"ר הם דב"ן והם ה' אותיות דמנצפ"ך גי' פ"ר והם ה"ג היוצאים מה' אותיות אלהי"ם ולכן הפ"ר הנזכר הם פ"ר שמות אלהי"ם ועם שרשם שהם ה"ג ה' אותיות אלהי"ם הנזכר הרי פר"ה:
צב כבר נודע שבכל ו' נקודות דעתיק וא"א ואו"א וזו"ן היה בהם ז"מ הרי שיש בכל הו' נקודות פ"ר אלהי"ם ועם ה' אותיות אלהי"ם שורש הפ"ר הרי פר"ה בכ"א מו' נקודות וכל ז"מ דב"ן עם מ' אלהי"ם דמלך הח' דכ"א מהו' נקודות והם דמ"ה הרי שכ"ה בכ"א מהו' נקודות:
צג כמו שהז"מ הם כלולים מדכו"ן ו' בז"א והז' במל' והם מ"ה וב"ן כן שם מ"ה כלול מדכו"ן שהם הדר ומהטבאל והם מ"ה וב"ן דמ"ה והם מחג"ת נה"י דז"א דא"ק שהתחלתם מהיסוד דא"ק ולכן נקררא מלך הח' הדר שהוא תולדת היסוד דא"ק הנקרא הדר כנודע והמשיך היסוד ה"ח והמתיק ה"ג דב"ן ולכן המילה ביום הח' כי הז' ימים הם ז"מ ויום הח' הוא המלך השמיני סוד שם מ"ה:
צד הו' נקודות שהם ו' מלכיות דחג"ת נה"י הם מ"ה דב"ן ועתה ניתוסף ו' חג"ת נה"י שבחג"ת נה"י והם מ"ה דמ"ה ונקו' הז' היא מל' דמל' וניתוסף בה עתה חג"ת נה"י דמלכות והמל' דמל' היא ב"ן דב"ן וחג"ת נה"י דמל' הם ב"ן דמ"ה ולכן מהיטבאל הוא אותיות מ"ה יטבא"ל מ"ה הוא שם מ"ה ויטבא"ל גימטריא ב"ן לרמוז דגם שם מ"ה כלול ממ"ה וב"ן דהיינו מ"ה וב"ן דמ"ה:
צה נקודת חו"ב קודם התיקון היו אב"א ר"ל שהיו הפנים שלמים ואחור א' לב' חצי לאבא וחצי לאי' ומסיבה זו הם אחור באחור אח"ך ע"י שמנכו הז"מ שהם בחי' הפנים שלהם היו מעלין מ"ן וממשיך חו"ג מלובשים באחור נה"י דכתר ונשלמו האחורים דאו"א ועי"כ חזרו פב"פ נמצא שבבחי' אחת אלו החו"ג הם יותר קטנים כי מקודם היו בהם הפנים וחצי האחור ואלו השלימו חצי האחור ובבחי' אןחרת אלו החו"ג הם יותר גדולים שהם גרמו להחזירם פב"פ לכן כשהפנים ואחור מחוברים בפרצוף אחד אז הפנים יותר מעולים וכשאינם מחוברים והם נפרדים בב' מקומות אז האחור מעולה:
צו כשמלך הדעת גרם להמשיך חו"ג בג"ר דאו"א עילאין וכשנשבר וירד הכלי שלו בדעת דבריאה והאור ירד במקום המל' דאצי' אז ירדו החו"ג מג"ר שלהם לגופא ונמנע ההסתכלות מאבא לאימא ובמלוך החסד אז המשיך חסדים באבא בגופא דיליה שהוא בכללות עד החזה הנקרא חכמה וכשנשבר וירד הכלי שלו בבינה דבריאה והאור ביסוד דאצי' אז נגמרו ליפול אחורי אבא וחזר אבא אחור לאימא והיו אחור בפנים דהיינו אחור אבא בפני אימא. ובמלוך הגבורה גרם להמשיך גבורות לגופא דאימא שבכללות הוא עד החזה דאימא ונקרא בינה ובהשבר כלי הגבורה ירד הכלי לחכמה דבריאה והאור ירד בנו"ה דאצי' ואז נגמרו ליפול אחורי אימא וחזרו או"א אחור באחור:
צז ובמלוך שליש ת"ת גרם להמשיך חו"ג ביסוד ומל' דאו"א עילאין שבכללות כל ב' פרצופין האלה הם עד החזה דאו"א ונקרא חו"ב וכשנשבר שליש ת"ת הנזכר גרמו ליפול כל אחורי או"א ואחורי אבא נפלו במקום החסד דז"א ואחורי אימא במקום הגבורה דז"א ועמהם נפלו אחורי נה"י דכתר שבהם היו מלובשים החו"ג דאו"א וחזרו או"א אב"א ועד כאן היו יוצאים האורות בגילוי ולכן היתה שבירה גדולה אמנם מכאן ואילך יוצאים האורות מכוסים באחור הנז' שנפלו במקום חג"ת ולכן שבירתם היתה קטנה וע"כ אחר התיקון היה להפך כי חו"ג ושליש ת"ת דז"א הם מכוסים וב"ש ת"ת ונה"י הם מגולים וע"י האחור הנזכר נתארכו הכלים דחו"ב וכתר וכלי החכמה ירד עד מקום החסד וכלי הבינה עד הגבורה וכלי הכתר עד החזה:
צח ובמלוך ב"ש ת"ת גרם להמשיך חו"ג ברישא דישסו"ת שהם ב"ש הת"ת דכללות פרצופי או"א וכשנשבר כלי הת"ת והכלי ירד בכתר דבריאה והאור נשאר במקומו ונכפל חציו התחתון בתוך חציו העליון ונתכסה בכלי הכתר שירד עד שם ובמלוך הנצח גרם להמשיך חסדים בגופא דיש"ס וכשנשבר נפלו אחורי יש"ס וחזר אחור לתבונה והיו ישסו"ת אחור בפנים. וכשמלך ההוד המשיך גבורה בגופא דתבונה וכשנשבר נפלו אחורי תבונה וחזרו ישסו"ת אב"א וכשמלכו יסוד ומל' ונשברו גמרו ליפול כללות אחורי ישסו"ת ואחורי יש"ס נפלו בפני המל' האצי' ואחורי תבונה נפלו באחור מל' דאצי':
צט והאורות דחסד ונצח נכללו בתוך כלי החכמה שנתארכה עד מקום החסד ע"י אחורי אבא והאורות דגבורה והוד נכללו בכלי הבינה שנתארכו עד מקום הגבורה והאורות דחצי ת"ת ויסוד ומל' ודעת כולם נכללו בכלל כלי הכתר שנתארכו ע"י אחורי נה"י דכתר עד החזה והדעת עלה במקומו בין כתר לת"ת והאיר בכלי הכתר והגדילו עד סיוםם הת"ת וירד חצי התחתון במקומו ויסוד ומל' ג"כ עלה למעלה מהת"ת ונתכסו בכלי הכתר והמל' האירה ברושם הגבורה שהיא מל' דגבורות הדעת שבו בקו שמאל והשאיר שם אור ההוד והדעת האיר חסדים שבו בקו ימין והמשיך את הנצח בתוך כלי החסד ומסיבת עליות האורות דחג"ת נהי"ם הנזכר שעלו ונכללו בכלי הכח"ב שנתפשטו עד מקום חג"ת כנזכר ירדו הכלים דדעת וחסד וגבורה שהיו בחו"ב ודעת דבריאה יותר למטה כי הדעת שהיה בדעת דבריאה ירד למל' דבריאה והגבורה שהיתה בחכמה ירדה ביסוד והנו"ה בנו"ה והחסד שהיה בבינה ירד בת"ת והיסוד בגבורה והמל' בחסד הרי כי אין פנוי בין כלי לכליכ רק ג' ספי' שהם חב"ד כי המל' הוא בחסד והת"ת: