קונטרס חסדי דוד· רבי דוד מג'אר
דף נב עמוד א
הת"ת ואז נקרא מדה שלימה ובגדלות אז נעשה פרצו' והלבישה מהחזה דז"א עד סוף רגליו:
עה כל זו"ן דכל פרט הם חסרים וצריכים עי"מ להשלימם אמנם כח"ב דכל פרצופים הם שלמים בערך זו"ן דאותו פרצוף אבל בערך הכולל כל הה"פ חסרים כי הרי כל פרצופי האצילות הם זו"ן שהם ענפי מ"ה וב"ן דא"ק וכן א"ק עצמו הוא נק' אדם גי' הוי"ה דאלפי"ן מ"ה שהוא ז"א בערך מה שלמעלה ממנו ולכן בערך הכללות כלם צריכים עיבור יניקה ומוחין להשלימם:
עו ז"א יש בו נ"ר שלמים כל בחי' כלולה מכ"ה בחי' דכן צריך להיות בכל בחי' כדי שתהיה שלימה בכל בחי' צריך שיהיה בה ה' בחי' נרנח"י וכ"א מהה' כלולה מנרנח"י הרי ה"פ ה' הם כ"ה בחי' וחסר לז"א כל הכ"ה בחי' דנשמה וכ"ה דחיה וכ"ה דיחידה וכשמקבל המוחין מישסו"ת הנקרא נשמה דכללות האצילות ונכנסים בכלי הבינה דז"א אז יש לו הכ"ה בחי' דנשמה שלימה וכשחמקבל המוחין מאו"א עילאין הנקרא חיה דכללות האצילות ונכנסים בכלי החכמה דז"א אז יש לו כ"ה בחינת דחיה שלימותא וכשמקבל המוחין מא"א הנקרא יחידה דכללות האצי' ונכנסים בכלי הכתר דז"א אז יש לו כ"ה בחי' דיחידה שלים. אמנם כ"ז הוא בערך הכללות כי ישסו"ת גם כן נקרא זו"ן בערך או"א עילאין ואין בהם רק נפש ורוח וצריכים עיבור יניקה ומוחין כדי להשלים להם נח"י וכשמקבלים מוחין מאו"א עילאין הנקרא בערכם נשמה אז יש להם נשמה שלימה לישסו"ת וכשמקבלים המוחין מא"א הנקרא בערכם חיה אז יש להם לישסו"ת חיה שלימה וכשמקבלים המוחין מאח"פ דא"ק הנקרא בערכם יחידה אז יש להם לישסו"ת יחידה שלמה כי מ"ש דישסו"ת הם נק' נשמה והם ממשיך מוחין דגדלת לזו"ן הוא בערך זו"ן אמנם בערך מה שלמעלה מהם נקרא זו"ן וחסרים נח"י וצריכיםכ לקבלם מג' מקומות שלמעלה מהם דהיינו מאו"א עילאין ומא"א ומאח"פ דא"ק כי אלו נקראים נח"י בערך ישסו"ת. וכן או"א עילאין נקרא חיה בערך זו"ן ונשמה בערך ישסו"ת וזו"ן בערך מה שלמעלה מהם וחסרים נח"י וצריכים עי"מ כדי להשלימם ומקבלים אותם מג' מקומות שלמעלה מהם הנקרא בערכם נח"י דהיינו מא"א נשמה ומאח"פ חיה ומשערות הראש ע"ב דא"ק יחידה. וכן א"א נקרא יחידה בערך זו"ן וחיה בערך ישסו"ת ונשמה בערך או"א עילאין אמנם בערך א"ק הא"א נקרא זו"ן ואין בו רק נפש ורוח וחסר נח"י וצריך עי"מ כדי להשלימו ומקבלם מג' מקומות שלמעלה ממנו הנקרא בערכו נח"י דהיינו מאח"פ דא"ק נשמה ומשערות דהיינו ע"ב דא"ק דהוא חכמה דא"ק חיה ומקוץ היו"ד א"א דא"ק יחידה כי אח"פ הם מס"ג ושערות הראש מע"ב ממוחין דא"ק והם ישסו"ת ואו"א עילאין דא"ק נמצא כי א"א כשמקבל מישסו"ת דא"ק אז יש לו נשמה וכשמקבל מאו"א עילאין דא"ק אז יש לו חיה וכשמקבל מא"א דא"ק אז יש לו יחידה כי כמו שזו"ן דאצי' שהם נ"ר דכללות האצי' כן א"א דאצילות שהם זו"ן דכללות א"ק ואין בו רק נ"ר בערך כללות א"ק נשלמו בו הנח"י מישסו"ת ואו"א וא"א דא"ק שהם נח"י דכללות א"ק. וכן א"ק עצמו נקרא יחידה בערך האצילות אמנם בערך שלמעלה הימנו נקרא גם הוא זו"ן ואין בו רק נ"ר וחסר לו נח"י כי הרי כל כללות א"ק עומד במקום חצי מלבוש התחתון כנודע כי כללות המלבוש הוא סוד עסמ"ב וכשנחלק המלבוש ונקפל חצי התחתון שהוא סוד מ"ה וב"ן והלביש לחצי העליון שהוא ע"ב ס"ג המקום הפנוי הנ"ל שהוא במקום שהיה חצי מלבוש התחתון נקרא אויר קדמון והכדור הנעשה בתוכו שבתוכו עומדים י"ס דא"ק נקרא טהירו וע"ג הטהירו בין אויר קדמון למלבוש עומדים י"ס דא"ק עילאה סתימאה הרי כי א"ק עומד במקום מ"ה וב"ן שהוא סוד חצי המלבוש התחתון ולכן נקרא זו"ן בערך מה שלמעלה ממנו וצריך עי"מ להשלימו ומקבלם מג' מקומות שלמעלה ממנו דהיינו מא"ק סתימאה עולאה נשמה ומאויר קדמון חיה ומהמלבוש יחידה והמבין יבין כי א"א לדבר יותר. וכן נוק' דז"א דאצילות נקרא זו"ן בערך ז"א וחסרה נח"י וצריכא עי"מ להשלימה ומקבלת אותם מג' מקומות שלמעלה הנק' בערכה נח"י מז"א נשמה מישסו"ת חיה מאו"א עילאין יחידה. וכן בריאה אין בה רק נפש ורוח בערך נוק' דז"א דאצילות ומקבלת נח"י מג' מקומות שלמעלה ממנה הקרא בערכה נח"י דהיינו מנוק' דז"א דאצילות נשמה ומז"א חיה ומישסו"ת יחידה. וכן יצירה נקרא זו"ן בערך בריאה ומקבלת נח"י מג' מקומות שלמעלה ממנו הנקרא בערכו נח"י דהיינו מהבריאה נשמה ומנוקבא דז"א דאצילות חיה ומז"א דאצי' יחידה. וכן עשיה נקרא זו"ן בערך יצירה ומקבלת נח"י מג' מקומות הנקרא בערכה נח"י דהיינו מיצירה נשמה ומבריאה חיה ומנוק' דז"א דאצי' יחידה:
באופן שאין פרצוף בעולם נשלם בכל בחי' עד שיעלה ג' מדריגות למעלה ממדרגתו ולכן במנחת שבת שאז נשלמים כל העולמות עולה א"א דאצילות לא"א דא"ק ואו"א עילאין לאו"א דא"ק וישסו"ת לישסו"ת דא"ק וז"א לא"א דאצילות ונוק' דז"א לאו"א עילאין דאצי' ובריאה לישסו"ת דאצי' הנקרא בריאה דאצילות ויצירה לז"א דאצילות הנק' יצירה דאצי' ועשיה לנוק' דז"א דאצי' הנקרא עשיה דאצי' ואז נשלמו כולם בבחי' נרנח"י וזו היא מדרגתן האמיתי:
עז בכל פרצוף ופרצו יש בו כלים דאחור הנקרא חיצוניות והם ו"ק דאותו פרצוף והם כלולים מאחור ופנים חיצוניות ופנימיות דחיצוניות וכשאין לזו"ן רק הכלים אלו דאחור נקרא שהם עומדים אב"א ר"ל כלים דאחור דז"א עם כלים דאחור דנוק' ויש בו כלים דפנים נקרא פנימיות והם חב"ד דאותו פרצוף והם כלולים מאחור ופנים חיצוניות ופנימיות דפנימיות וכשבאים לזו"ן הכלים דפנים נקרא שהם עומדים פב"פ ר"ל כלים דפנים דז"א עם כלים דפנים דנוק'. והאורות נחלקים לאור ישר ואור חוזר. כי אור ישר נקרא רחמים זכר והוא החיה טעמים ע"ב וממנו נמשכים טיפת הזווג וכשיש בכל פרצוף חיה אז הם פב"פ ומזדווגים וזהו ע"ב דתיבת ויסע ויבא ויט והוא נקרא זווג דהולדה להוליד נמות חדשות וזה הזווג הוא ביום וכל זה נקרא פנימיות ואור חוזר הוא דין והוא נקבה והוא נר"ן בינה זו"ן נקודין תגין ואותיות והוא ג' ע"ב דסמ"ב והם רי"ו אותיות דויסע ויבא ויט וכשלא יש בכל פרצוף רק נר"ן אז הם אב"א ונקרא זווג דאב"א והוא זיווג לעשות כלי וזהו בלילה לחדש הנשמות הישנות הנקרא כל זה חיצוניות וזהו בין באבא ואימא בין בזו"ן כי ניהם צריכים ב' זיווגים א' לכלי ונקרא רי"ו שהוא ג' ע"ב דסמ"ב נר"ן וזה נעשה בלילה כלי דאו"א באחד וכלי דזו"ן בבשכמל"ו וזווג ב' דהולדה והוא ע"ב דע"ב חיה וזה ביום. זווג או"א בשמע וזווג זו"ן בשים שלום וטיפת ההולדה נמשכת מחסדים דדעת דעתיק לחסד דעתיק שבכתר א"א ומשם לאו"א ומשםש לחכמה דז"א ונמשך הטיפה גם כן ממקיף דחכמה דז"א שהוא ע"ב וטיפת הכלי נמשך מגבורה דדעת דעתיק דגניז באוירא דא"א כי אויר בגימטריא רי"ו ג' ע"ב גי' גבורה לגבורה דעתיק שבחכמה דא"א ומשם למזל הח' ומזדווג עם מזל הי"ג וממשיך הג' ע"ב הנזכר שהם רי"ו עד אבא עד היסוד שבו ומזדווגים או"א ונותן אבא לאימא הג' ע"ב הנזכר שהם רי"ו ועי"ז נעשית כלי וזה הרי"ו הם מוחין גמורים מתפשטים בכל פרצוף או"א. אח"ך מתלבשים המוחין עם נה"י דאימא: