תפילה
* דברי האדמו"ר 'שער יששכר' ממונקאטש (ל"ג בעומר) זצ"ל שאומר שבברכת רפאנו מבקשים על בנים, היות וחוסר ההולדה בא מחמת שצריך רפואה. וזה לשונו: 'ומקובל בידינו מאאזמ"ו הה"ק מוה"ר שלמה (בעל 'שם שלמה') זי"ע, כי בברכת רפאנו, יוכלו לפעול כל הישועות גם בנים, כי הוא דברים שצריכין רפואה'. א"כ מפורש העניין להתפלל ברפאנו על בנים וגם שח"ו לא תהיה משכלה, וזה ודאי עניין של רפואה. ואילו החוזה מלובלין זצ"ל מבאר (זאת זכרון, לז) באופן אחר שברכת רפאנו כולל בקשה על בנים, ומפרש: 'רפאני ה' ונרפא', מבואר בזוהר הקדוש איש זה אות – י' ואישה זה אות – ה', בן זה אות – ו', בת זה אות – ה', ביחד שם הוי"ה. ומבקשים 'רפאני' – תרפא אותי, שיהיה 'הוי"ה' – שיהיה השם שלם על ידי שאקיים פריה ורביה ואוליד בן ובת, ועל ידי זה 'וארפא' משאר המחלות. וכמו שמצינו אצל חזקיה (ברכות י) שהיה חולה ואחרי שקיבל על עצמו להתחתן ולהוליד התרפא ממחלתו.
* 'ויאמרו לפני כל התעסקות בזה (=רפואות בקשר לבנים): 'יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיהא עסק זה לרפואה שלמה ותרפאנו וניפקד בזרע חייא וקיימא כי רופא חינם אתה' ויראו נפלאות בס"ד (תשובות והנהגות סי' ר"ג להגר"מ שטרנבוך שליט"א).
* לפנות בוקר, זו עת רצון לכל לעשות טובות לכל העולם, ומתוך שזו עת רצון, משתיק הקב"ה את בית דינו, והוא בעצמו הולך ומבקש זכותו של האדם. ואם הוא נמצא בזמן הזה בתפילה (או תפילת האחרים עליו) – עונה לו ה' (תרגום הזוהר הקדוש, תהילים ה').
* יאסוף עשרה אנשים יראי ה', כשרים וטובים למקום אחד, ויניחו כולם את שתי ידיהם בבת אחת על ראש האיש באופן שיהיו עשרה זוגות ידיים על ראש המתברך וכל ביה עשרה שכינתא שריא (השכינה שורה) ('בן איש חיל' ח"ג בסופו).
* אמירת פרשת ציצית, במסירות נפש וביראה גדולה, גם הלבשת ערומים ע"י זה זוכה לבנים זכרים (ספר המידות).
* השירות והתשבחות שאומרים קודם אור היום, מסוגל לבנים וגם לאישה שנחסר חלבה (ספר המידות).
* להיזהר מאוד בברכות התורה באומרו "ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו" וכן בברכת אהבה רבה "ותן בליבנו בינה וכו'" ויכוון על זרעו וזרע זרעו (השל"ה הקדוש).
* להרבות בתפילה כמו שכתוב אצל יצחק ורבקה שנפקדו בזכות התפילה.
* לומר מזמור קכ"ח בתהילים עשר פעמים ביום במשך 52 יום.
* לזכות לבנים צדיקים יזהר בעניית 'אמן' 'ואמן יהא שמיה רבא', כמו שכתוב בפסוק "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים" אימתי יבוא ויולד (בן) צדיק? כאשר תהיו שומרי אמונים, אל תקרי אמונים אלא אמנים.
* נראה כי זכירת יציאת מצרים היא סגולה להיפקד בבנים (ישראל וסגולתו) (ספר פוקד עקרים לרבי צדוק הכהן).
* גם התפילה שמתפללים לפני העמוד בנגינה ע"י נגינה נמתקין הדינים.נמצא מי שמנגן את אותיות התפילה וקול הנגינה בזכות ובבהירות גדול אזי מלביש את השכינה - היינו האותיות – בלבושין דנהירין, וקודשא בריך הוא רואה אותה אזי :"וחמת המלך שככה" – בשומעו את רינתם. (לקוטי מוהר"ן שם סי' מב') היא סגולה לבנים (ספר המידות).
* תענית ביום חמישי בשבת מסוגל לגידול בנים (ספר המידות).
* תפילה שנאמרת מתוך ניגון עושה יותר רושם בשמים- "לשמוע אל הרינה ואל התפילה" (ספר 'בניהו' לבן איש חי).
* כשאדם מתפלל יתפלל מעמקי הלב וישתדל לנגן באיזה ניגון פרש המהר"ל ב"נצח ישראל" (ר"ש פרק כ"ג) ז"ל: ובבריתא כאמר אין עומדין להתפלל אלא מתוך שמחה של מצווה. כי ע"י השמחה היא שלמות הנפש ועי"ז השכינה שורה עליו, והוא עם השי"ת עיי"ש. וחזינן כי הכנה למצווה בין בתפילה ובין לנבואה היא השמחה של מצווה הבאה מתוך ויהי כנגן המנגן, ובזה זוכים לדבקות בשי"ת, ולהורדת השפע בנבואה ובתפילה. שהוא אוהב ועי"ז התפילה תצא מעמקי הנפש ותעשה פירות (ספר חסידים).
* טוב שיאמרו הבעל והאישה, יום יום, פרק י"ז פסוקים ז'-ט' בספר ירמיהו: "ברוך הגבר אשר יבטח בה', והיה ה' מבטחו והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שורשיו ולא יראה כי יבוא חום והיה עלהו רענן ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי"
* יזהר האדם בתפילת שמונה עשרה בברכת "את צמח דוד עבדך תצמיח" במקום שכתוב "לישועתך קיוינו" לכוון לצפות לישועה ולביאת משיח צדקנו (ר' יעקב צמח ששמע מהאריז"ל). כמו כן יש עוד סגולה נפלאה: "וגם אני מכוון, מצפה לישועת ה' שעושה עמנו מכמה פגעים רעים בכל יום ובכל רגע ומצאתי תועלת גדולה כמה פעמים בזה, כשאדם נמצא בצרה, אישית שלו, יכוון ויבקש ישועה מה' על צרותיו וצרות ישראל (ספר נגיד ומצווה לר' יעקב צמח). וכן כותב רבי חיים פלאג'י בספרו "כף החיים": ולא ישכח לצפות לישועת ה' כשמבקש על צרותיו. (מומלץ לכתוב תזכורת זו בסדורים)
* כתוב בבראשית פרק כ"ה פסוק כ"א: "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא...", המפרשים אומרים שיצחק ביקש להיפקד מרבקה ורבקה ביקשה להיפקד מיצחק ומכאן למדים שטוב שבני הזוג יתפללו כל אחד על בן זוגו ובכך יתברכו, בבחינת כל המתפלל על חברו נענה תחילה.