צדקה
"הצדקה, מרחבת כל הפתחים של הקדושה שכשאדם נכנס באיזה דרך ועבודה מעבודת השם אזי הוא צריך לפתוח שם פתח להיכנס באותו הדרך ובשביל זה כל ההתחלות קשות (מכילתא, פרשת יתרו), וכן אפילו כשיש פתח והתחלה, העבודת השם אינה באה בנקל וצריכין כמה יגיעות וכוחות שונים כדי להרחיב הפתח, דהיינו לעשות איזה עבודה שיהיה לה הידור, והעצה לזה הוא נתינת צדקה, כי הצדקה פותחת ומרחבת את כל הפתחים של הקדושה בבחינת 'פתוח תפתח' וע"כ קודם כל מצווה טוב ליתן צדקה כדי לפתוח ולהרחיב את פתח הקדושה שרצונו לעשות ואז לא יהיה קשה וכבד עליו כל- כך להיכנס בהם" (ליקוטי מוהר"ן תורה ד ח"ב)
* כתוב במסכת בבא בתרא: "מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים? רבי אלעזר אומר יפזר מעותיו לעניים, רבי יהושע אומר ישמח אשתו כהכנה לדבר מצווה.
* המהרש"א מביא שמתן צדקה הוא סגולה לבנים זכרים.
מובא בבן יהוידע פירוש אחר, בדרך מידה כנגד מידה: מצינו בספרים שכל "משפיע" נקרא זכר וכל "מושפע"- המקבל את ההשפעה נקרא נקבה (דוגמא לכך היא תהליך יצירת הוולד). המפזר מעותיו לעניים הוא בבחינת משפיע, שנותן אפשרות מחיה לאחרים. הגמרא מלמדת ששכרו, בדרך של מידה כנגד מידה, הוא שיתברך בבנים זכרים שהם עצמם, מטבעם "משפיעים".
או בדרך אחרת, יפזר מעותיו לעניים פירושו: לעניים רבים הואיל וכאמור כל משפיע נקרא זכר והוא חילק השפעתו לחלקים רבים, לפיכך יזכה מידה כנגד מידה, שיוליד הרבה זכרים.