מעוברת
* לאחר שנתעברה אשתו ייתן הבעל בכל יום פרוטה לצדקה ויאמר: 'הריני נותן צדקה לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס, כדי שבזכות רבי מאיר בעל הנס תלד אשתי זרע של קיימא בנקל ויצא הוולד לאוויר העולם בשעה טובה ומזל טוב לנו ולוולד, ויהיה בריא מַזָלֵיה ויהיה כל זרעי זרע קודש, זרע אנשים שלמים במידות ובדעות ובכל מיני שלמות ושלמים בגופם. אלהא דמאיר ענני, אלהא דמאיר ענני, אלהא דמאיר ענני'
* עבירות נרמזים במצח האדם באש שחור וע"י התשובה מסתלק. זולת טומאת קרי אינו מסתלק בלתי טבילה, והכל נראה באדם בשרטוטין במצח שלו, (זוהר אחרי מות) והקדושה תתרחק ממנו והטומאה גוברת, ואלו הימים, כל זמן שהרשימה במצחו, אם אשתו מעוברת ממנו יהיה הוולד בן עז פנים, אלם, ובעל זרוע ומוסר ממון של ישראל וכו' עיי"ש (מועד לכל חי הגר"ח פלאג'י סימן כ"ח י"ט בשם רבינו האריז"ל).
* מנהג נשים מעוברות שנושכות הפיטם מן האתרוג ביום הושענא רבה (ספר 'מקור חיים' לבעל החוות יאיר), ודבר זה סגולה היא לנשים מעוברות, שיהיה הריון קל וכו' (ספר סגולות ישראל להרה"ג ר' שבתי ליפשיץ ערך מעוברות). ומעיד מרן הגר"א עובדיה יוסף שליט"א: "ואנא עובדה ידענא, שהאתרוג שברכתי עליו בימי החג ויצאתי בו ידי חובת המצווה, חלקוהו בני ביתי לנשים חשוכי בנים, אחר 8 שנים ו-12 שנה מנישואיהם, ונתנו לכל אחת חתיכה מן האתרוג, ובאותה שנה נפקדו בבנים ובבנות לחיים טובים ולשלום וזכות המצווה ראויה היא שתגן אלף המגן (חזון עובדיה הל' הושענא רבה).
* וכן בספר נזיר שמשון על סוכה כתב וזה לשונו: "ראיתי בספרים כתיבת יד, שנהגו הנשים המעוברות ליקח האתרוג ביום הושענא רבה, ומוציאות ממנו הפיטמה ואח"כ מחלקות צדקה לעניים ומתפללות שיציל אותן השי"ת בשעת הלידה שתלדנה וולד בר קיימא וכו' (הגר"ח פלאג"י ב'מועד לכל חי' סי' כ"ד אות כ"ה) וכך כתב בספר חיים וברכה (סימן רכ"ח), והביא סמך לזה אליבא דמאן דאמר עץ הדעת אתרוג היה, והזכות שלא פסלה אותו האישה לבעלה, בכל ימי החג, עד שנגמר זמן מצוותו תעמוד לה לריווחתה (לזכותה) אולם כתב שלא יעשו כן בהושענא רבה כיוון שהוא מוקצה למצוותו אלא יעשו כן לאחר שמחת תורה (חזון עובדיה הלכות הושענא רבה ע"מ תמ"ט).
* אישה מעוברת צריכה להיזהר לא לדרוך על גבי ציפורניים גזוזות, שכן זה גורם ח"ו להפיל את העובר (מו"ק י"ח).
* בימי עיבורה של האישה הבעל צריך לומר , לפני שקורא ק"ש שעל המיטה את מזמור כ' בתהילים ולחזור על פסוק ראשון.
* אם נראה שנתעברה, כל ארבעים יום, כל יום ייתן פרוטה לצדקה לעילוי נשמתו של רבי מאיר, כדי שיהיה בן זכר, אלהא דמאיר ענני (עבודת הקודש להחיד"א, כף אחת סימן ד').
* לקדש עצמו במותר לו תמיד ושניהם יהיו במחשבות טהורות להוליד בן זכר ולהמשיך נשמה מבחינת חסד, ויכוון שם שד"י וצרופיו (עבודת הקודש להחיד"א, כף אחת סימן ד').
* להישמר מאכילת צנון ושאר דברים חריפים בימי הריונה (רפאל המלאך).
* מעוברת אם תאכל ביצים רכות– יהיה לוולד עיניים יפות. ואם תאכל כרפס – יהיה הוולד יפה ונאה. אם תאכל כוסבר- יהיה בעל בשר. ואם תאכל אתרוג– יהיה נודף ממנו ריח טוב (ספר הרפואות).
* 40 יום קודם יצירת הוולד יתפלל על אשתו שתלד זכר (ספר המידות).
* מעוברת צריכה להישמר ממאכלות אסורות שלא יהיה שום נדנוד ספק איסור במאכל, ובזה תגרום שהתינוק יהיה ירא שמים (כף החיים תרי"ז ס"ק ג').
* סגולה למעוברת שתלד ברווח, להכין מהאתרוג מרקחת ולאכול ממנה בט"ו בשבט (כף החיים סימן תרס"ד ס"ק ס').
* סגולה למעוברת שתלד בשלום שתיקח עימה קמיע מקלף הכתוב בו פרק קכ"ח בתהילים: "אשרי כל ירא ה'..." ויכתוב הסופר לשם האישה דהיינו שיאמר בפרוש לשם פלונית בת פלונית (רפאל המלאך).
* שאישה תענוד אבן אודם/אבן רובין על גופה ע"י טבעת שהאבן תיגע בבשרה או ע"י תליון שרשרת (בשם הרב בן ציון מוצפי שליט"א).
* לא תלך אישה, בזמן עיבורה, לבית העלמין.
* מעוברת אשר היא, טוב לה להפריש צדקה לע"נ רבי מאיר בעל הנס זי"ע ('מועד לכל חי' להגר"ח פלאג"י סימן כ"ח, ז').
* כשהתינוק מונח הפוך בבטן אימו, צריך לבדוק בביתה של המעוברת באם ישנם ספרי קודש המונחים הפוך (טובך יביעו, פר' אמור בשם הסטייפלר זצ"ל).
* סגולה נאה וחשובה, למי שרוצה שיהיו בניו בעלי חכמה, בינה ודעת, יזהר מלהאכיל את אשתו, בימי העיבור וההנקה, דברים המטמטמין את הלב אשר סימנם מל"ך: מח, לב, כבד, ושאר דברים המחלישים. ועוד תזהר האישה, כל ימי עיבורה, מכל טינוף וטומאה ושלא תלך במקום מטונף, כי העובר שבמעיה צופה ומביט ויודע הכל (מקובלים).