גידול בנים
* כל הבוכה ומתאבל על אדם כשר, זוכה לגדל את בניו (ספר המידות).
* מי שמבטל את חברו מפריה ורביה הולך לשאול בלא ולד (שם).
* אישה שדמיה מרובים- צער גידול בנים שלה יותר בעיצבון (שם).
* בניו של אדם מתים כשעוסק בשמות טומאה או בכשפים או שמאמין בהם (שם).
* התענית של 'חמישי בשבת' מסוגל לגידול בנים (שם).
* בעוון: נדרים, ביטול תורה, מזוזה, ציצית, שנאת חינם בנים מתים כשהם קטנים (שם).
* בנים גדולים אינם מתים בעוון אבותיהם, אבל במקום שיש חילול השם, אפילו גדולים מתים (שם).
* ישמור אדם את עצמו מלקוץ איזה אילן בלא זמנא, כי זה מזיק לגידול בנים (שם).
* מי שנותן מעשר ממעותיו, בניו ניצולים מהחולי הנקרא סמקא (שם).
* יקדים ויחשיך לבית הכנסת, עי"ז יאריך ימי בניו (שם).
* כל השורף תבואתו של חברו, אינו מניח בן ליורשו (שם).
* כל העושה דבר מצווה ולא גמרו, קובר אשתו ובניו (שם).
* "והאמר רבא הרוצה לעשות כל בניו זכרים, יבעול וישנה". רש"י מפרש – שמחמת ביאה ראשונה מתאווה האישה והולבשה תאווה וכשבא ביאה שניה היא מזרעת תחילה והיכא דהיא מזרעת תחילה יולדת זכר (עירובין ק':).
* כל המלמד יתום בתוך ביתו, כאילו ילדו (סנהדרין י"ט:).
* כל המלמד בן חברו תורה, כאילו ילדו (סנהדרין י"ט:).
* "ר' תנחומא פתח: מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי, זה הדר במדינה ונותן שכר סופרים ומשנים. אמר הקב"ה: עלי לשלם שכר עמלו ליתן לו בן זכר" (מדרש אמור כ"ז).