בכייה
כתוב בזוהר הקדוש (תרומה קסה.): ההשתוקקות של העולם העליון אל המקום הזה, כמו זכר שחשקו תמיד אל הנקבה. על-כן כשהמלך נכנס אל המלכה ומוצא אותה בעצבות, אז כל מה שהיא רוצה נמסר בידיה, והאדם ההוא והתפילה ההיא אינם חוזרים ריקם, והקב"ה מרחם עליו, אשרי חלקו של האדם ההוא ששופך דמעות לפני הקב"ה בתפילתו.
* סגולה שכשבוכה על עוונותיו, יעביר הדמעות על פניו ועל מצחו, ששם רושם וכתיבת העוונות (ראשית חכמה שער היראה), ומקורו בזוה"ק פרשת אחרי (ע"ה:) באחד שבכה על עוונותיו ורחץ בהם פניו וקרא עליו רבי אבא את הפסוק: "וסר עוונך וחטאתך תכופר" (ישעיה ו, ז).
* ע"י הדמעה מתבטלים קטרוגיו, כמו שכתב הפייטן בפיוט ליל הכיפורים "אנסך דמעי לך– מחה חטאתי בדמעתי" (שערי תשובה לר"י).
* כשאין יכול לבכות, ייתן קולו בבכי כאילו הוא בוכה וזה פירוש הפסוק: "כי שמע ה' קול בכיי" (תהילים ו, ט) (של"ה בספר 'ווי העמודים' ובמס' תמיד פרק 'נר מצווה' מ"ב).
* הביא האליה רבה בסימן ק"א סעיף קטן ט' וכן כתב בספר פלא יועץ בערך בכיה כשאין יכול לבכות ייתן את קולו בבכי שגם הוא חשוב לפני ה' ומבריח את המקטרגים (ישראל לסגולתו).