קונטרס הספקות· רבי י־הודה הלר
כלל ט · א
דע שהרב ז"ל העלה דבגוונא דמהני תפיסה אז מהני בכל דבר והאריך הרבה בראיות מדברי תשובות האחרונים ז"ל ודלא כמהרש"ל ז"ל. ואני מצאתי חבר למוהרש"ל ז"ל ה"ה מוהרי"ט בח"א סי' ע"ב דס"ל ג"כ דלא מהני תפיסה אלא במחליף פרה בחמור דטוען ברי על גוף הולד ע"ש. ומ"מ לענין דינא מיסתבר כדעת הרב ז"ל שכן להקת כל האחרונים ז"ל וכן נ"ל ראי' מדברי הרא"ש בפ"ב דכתובות גבי' שנים החתומין על השטר וע"ש שכתב ואי תפס מטלטלין לא מפקינן מיני' והתם אין לו טענה על גוף המטלטלין אלא ממונא קתבע לי' גם ראיות הרב מדברי הרא"ש דפ"ב דב"ק שכתב ולרבותינו האומרים דבכל תיקו אי תפס לא מפקינן מיני' בחצר הניזק אי תפס מגבי' לי' נזק שלם ובר"ה אי תפס הבהמה מגבי' לי' ח"נ ומדכתב ברישא סתמא אי תפס ואח"כ כתב אי תפס הבהמה אלמא דברישא אפי' תופס מטלטלין מהני אלמא דמהני תפיסה בכל דבר והיא ראי' שאין עלי' תשובה אלא שלענ"ד קשיא בדברי הרא"ש הללו במה שכתב דבר"ה ותפס הבהמה כו' ולמה הצריך שיתפוס גוף הבהמה. ואי משום דקרן אינה משלם אלא מגופו כיון דדעת הרא"ש דאף דלא דיינין האידנא קרן אלא בתפס מהני בי' תפיסה בכל דבר וכמ"ש בשלהי פ"ק וכיון דבודאי מהני בכל דבר מ"ש דבספקו לא יהני כיון דכל היכי דמהני תפיסה בספקא מהני בכל דבר. ונראה לומר דלא מהני ת' בכל דבר אלא דוקא כשהספק נופל על איזה חוב כמו שור המועד והאי דפ"ב דכתובות שנים החתומין על השטר דבכה"ג אפי' תפס מטלטלין ל"מ מיני' דכולי נכסי' משתעבדי לזה עד שיפרענו אבל כשהספק נפל על איזה חפץ ששנים אומרי' שראובן מכרו לשמעון ושני' מכחישין אז לא מהני אלא כשיתפו' זה החפץ עצמו דבמטלטלין אין לו בהם שום דררא דממונא ואף לא שעבוד ולכן ברשות הניזק דאתי עלי' מתור' רגל כתב הרא"ש סתם אי תפס דאז מהני תפיסה בכל דבר אבל בר"ה דלא מצי אתי עלה אלא מתורת קרן דשן ורגל פטור בר"ה וכיון דמכח קרן אתי דמשלם מגופו ל"מ עד שיתפוס גוף הבהמה דאעפ"י דדעת הרא"ש דבקרן מהני תפיסה בכל דבר היינו היכי שהחוב הוא ברור ודאי אלא שאין לו ב"ד מומחין לדונו אבל היכי שהחוב עצמו מסופק ל"מ עד שיתפוס גוף הבהמ' דעל שאר מטלטלין אין לו שום טענה וכמ"ש וזה נכון: