קונטרס הספקות· רבי י־הודה הלר
כלל ח · ז
ומ"מ לדינא מיהו נקטינן דהיכי שאין שום א' מוחזק אמרינן ברי ושמא ברי עדיף דרב נחמן לא קאמר אלא משום דאוקמה ממונא בחזקת מרי' וגם בתר רובא אזלינן בכה"ג וכמו שמוכח להדיא בפ"ב דב"ב וכמ"ש בסמוך אלא שיש לי שום עיון בהא מילת' מהא דכתבו התוספות בפ' השואל (צ"ז) דלסומכוס דס"ל ממון המוטל בס' חולקין חשיב ליה כאלו שניהן מוחזקין ומש"ה לרב נחמן דסבירא ליה דלא אמרינן ברי ושמא ברי עדיף דאוקי ממונא בחזקת מאריה סובר כן אפילו אליב' דסומכוס דאית ליה ממון המוטל בספק חולקין וכדמוכח שם בפ' השואל ע"ש וא"כ לפי"ז אפי' לרבנן דפליגי על סומכוס היינו דוק' היכי דאיכא חזקת מ"ק או חזקת ממון. אבל היכי שאין שום א' מוחזק בו כלל דאינהו ג"כ מודין לסומכוס דיחלוקו ראוי להיות נידון ג"כ כאלו שניהן מוחזקין בו כמו לסומכוס וא"כ אפילו בדבר שאין שום אחד מוחזק בו ראוי שלא יהני רובא או ברי להוציא מחצית אידך מחזקתו דחשיב כאלו הוא מוחזק בו. ויש לומר דדוקא לסומכוס דס"ל ממון המוטל בספק לעולם חולקין אפילו שיש לא' מהן חזקת ממון או מ"ק ע"כ דסובר דכל ספק שיש בו דררא דממונא חשיב כאלו שניהן מוחזקין בו וכל א' מוחזק במחציתו אבל לרבנן אע"פ דמודים לסומכוס דבכה"ג חולקין מ"מ לא מטעמי' הוא דאליבי' דסומכוס חשיב כאלו שניהן מוחזקין בו ולרבנן שניהם אין מוחזקין בו ולפי שאין לומר בו אוקי ממונא בחזקת מאריה מש"ה חולקין ולפי"ז יש לתרץ קושית תוספות דפ"ב דב"ב דף הנ"ל ד"ה מצאו בין שני שובכין ולא צרכינן למ"ש התוספות שם דהוי מ"ל ולטעמיך ע"ש ודו"ק: