קונטרס הספקות· רבי י־הודה הלר
כלל ז · ט
ועדיין איכא לברורי טעמא הראשון דהרשב"א דלפי הנראה אין זה עיקר טעמו משום דתרי ותרי ס' דאורייתא ולא כתב כן אלא בדרך כ"ש. אבל איהו לעצמו סובר דאפי' להסובר תרי ותרי ס' דרבנן לא מפקינן מהלוקח הזה משום דא"א בכיוצא בזה אוקי ממונא בח' מ"ק כמו שאמרו בהמוכר שפחה כו' וכמו שהעתקתי לשונו בסמוך. ויש להתבונן במה גרע חזקת מ"ק דהמוכ' הזה משאר ח' מ"ק ומ"ש הרשב"א דהתם במוכר שפחה לא הוחזק הלוקח בה בעודה מעוברת ובנידון דידי' הוחזק הלוקח בכרם הזה לפי הנראה לא הוי הלוקח הזה אלא כתופס קודם שנולד הספק והרי דעת הרשב"א דל"מ תפיסה אפי' תקש"ה וכמ"ש בכלל ג' סעי' א' וכ"ש בקרקעות דלכ"ע ל"מ בהו תפיסה אפי' תקש"ה. ואי משום דתפס ברשות הרי ת"ב ג"כ ל"מ בקרקעות:
הן אמת שלפי מה שפירש הרב ז"ל בסי' נ"ח דבנדון דהרשב"א איירי שלדברי כולם התנה עמו שעד זמן שלש שנים יהי' הכרם של הלוקח אלא שלאחר הזמן ההוא יחזיר לו. ולפי"ז כיון דעד שלש שנים ודאי מכור הוא לו ואין ביטול המכירה למפרע אלא מכאן ולהבא א"ש דמש"ה מוקמינן לי' בחזקת הלוקח דאיהו נקרא מ"ק דמשל המוכר כבר יצא ודאי הכרם ההוא אלא שדברי הרשב"א שכתב שיה' המכר בטל משמ' דיהא בטל למפרע כשיסלק לו בתוך שלש שנים ונראה לומר דטעמא דהרשב"א הוא דכיון שיש מכר ודאי כבר איתרע חזקת מ"ק דהמוכר ואף שיש ספק דלמא הי' תנאי ולכשיתקיים התנאי נמצא דהמכר בטל למפרע אין זה מרע להמכר ודאי משום דתנאי מילתא אחריתי הוא וכה"ג אמרינן בפ"ב דכתובות דתנאי הי' דברינו נאמנים משום דלא מיעקרא לשטר דתנאי מילתא אחריתי ופרש"י דמודים הם שהשטר אמת אלא שתנאי הי' ביניהם וזו עדות אחרת היא ושטרא ממילא מיעקר לאחר זמן ביום שלא קיים התנאי עכ"ל אלמא אע"ג דתנאי עוקר המעשה למפרע אפ"ה אינו עושהו כאלו לא הי' כלל אלא דהא והא איתא ומשום דתנאי מילתא אחריתי הוא ולולי כן לא היו נאמנין אף באין כ"י יוצא ממקום אחר משום דהוי חוזרין ומגידין ואין אדם משים עצמו רשע וכמ"ש הר"ן שם וכיון דתנאי אינו עוקר המעשה לגמרי להחשיבו כלא הי' מש"ה איתרע לי' חזקת מ"ק דהמוכר ולא מפקינן מהלוקח. והכי משמע מדברי הריטב"א שהביא הב"י בסי' מ"ו שכתב ג"כ בדרך הרשב"א דכל שהמכיר' ודאית ותנאה ספק מוקמי בח' הלוקח וז"ל דליכא למימר הכא אוקי סהדותא לגבי סהדות' ואוקי ממונא אחזקת מ"ק כדאמרינן בעובדא דבר שטיא כו' דהתם הוא שמכחישין בדבר המכר אבל הכא מודים במכר וכשירצה זה לסתמו מילתא אחריתי הוא כו' ע"ש: