קונטרס הספקות· רבי י־הודה הלר
כלל ו · יא
הנה ביארנו דלגבי חז' ממון ולאידך איכא ח' מ"ק מהני רובא להוציא מהמוחזק ועדיין יש לחקור אי נגד ח' מ"ק לחוד מהני ג"כ רובא או לא ויש מקום לומר דנגד ח' מ"ק לחוד מהני רובא לפי מה שנתבאר למעלה דח' מ"ק בממונא הוי כמו חזקה קמייתא באיסורי ובאיסורי רובא וחזקה רובא עדיף. אבל יש לדחות ולומר דבממונא כל דאיכא אפי' ח' מ"ק לחוד וכגון שהאידנא אין שום א' מוחזק בו ההוא דאית לי' ח"ק מקרי גבי' ג"כ חזקת ממון דכל דידוע שהיתה שלו מתחילה אפי' עומד אח"כ בר"ה או באגם כל היכא דאיתא בי גזא דבעלים איתא וכמ"ש בכלל א' סעיף ה' ע"ש ולכאורה יש להביא ראי' לזה מהש"ס דפ' המוכר פירות דמקשה התם על רב דסובר הולכין במא"ה ממתניתין דשור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצידה וא"י אם עד שלא נגחה ילדה או משנגחה משלם ח"נ לפרה ורביע נזק לולד ואמאי הלך אחר רוב פרות ורוב מתעברות ויולדות והתו' פירשו בפ' השואל בב"מ (ק) דבחזקת ממון לא פליג סומכוס ומודה דהמע"ה ולא פליג אלא בח' מ"ק לחוד וכיון דאיירי מתניתין אליבייהו בעומדת באגם א"כ גם לשמואל תקשה אלא ע"כ דאפי' נגד ח' מ"ק לחוד סובר דא"ה במא"ה. אלא שיש לדחות דבטוען שמא סברי התו' דאפי' מוחזק ממש פליג סומכוס וסובר דיחלוקו ואיכא למימר דמש"ה לא מקשה לשמואל דמיירי במוחזק ממש אלא שטוען שמא תדע דע"כ האי מקשה סובר דאיירי בטוען שמא דאי בטוען ברי גם לרב לא הוי קשה שהרי כתבו התו' בריש המניח בשם הר"ת דהיכי דטוען המוחזק ברי גם רב מודה דא"ה אחר הרוב לאפוקי מיני' הבאתי דבריהם לעיל ולפיכך אני מסתפק בהאי מילתא טובא ולא מצאתי ראי' כדי הכרעה. אבל דעתי יותר נוטה דגם נגד ח' מ"ק לחוד לא מהני רובא וקצת ראי' לדבר ממ"ש בריש שור שנגח את הפרה ל"ל למימר זה כלל גדול בדין דאפי' ניזק אומר ברי ומזיק שמא אי נמי לכי הא דאמר שמואל המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן כו' ולפום רהיטא הני תרי מילי. ברי ושמא ורובא בחדא מיתקלא מיתקלין וברי ושמא לא מהני אפי' נגד ח' מ"ק לחוד כמ"ש בכלל א' סעיף ז' ע"ש: