אור ברסלב
קונטרס הספקות כלל ה › ד

קונטרס הספקות· רבי י־הודה הלר

כלל ה · ד

ג

נקטינן מיהו מדבריהם דלכתחילה אינו רשאי לפסוק כפי רצונו לבד בלי סברא נוטה ובאורו"ת סי' כ"ה הפריז על המדה דאפי' אי מכריע בסברתו כחד מינייהו אפ"ה אינו רשאי לפסוק לכתחילה, ע"פ הכרעתו אלא דבדיעבד דוקא כל שמכריעו בסברתו דינו דין ונסתייע לזה מלשון התו' שכתבו דאי ס"ל כחד מינייהו ועבד מה דעבד עבד אלמא דוקא דיעבד ולא לכתחילה ע"כ וע"ש שהאריך בזה וכל דבריו בזה ליתנהו דודאי כל שסברתו מכרעת כחד מינייהו רשאי לכתחילה ג"כ לפסוק כמותו וכמ"ש הנימוק"י להדיא שהבאתי בסמוך והתו' ז"ל לשון הגמרא תפסו בלשונם דעבד כמר עבד והיינו אפי' לכתחלה וה"נ אמרי' בפ' ת"ה לענין פלוגתא דר"י ורבנן בפלג המנחה דהשתא דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר דעבד כמר עבד כו' והיכי שפוסק מרצונו כחד מינייהו ולא ע"פ סברתו בדיעבד דינו דין אלא דלכתחלה מיהו אינו רשאי למיעבד הכי וכל זה פשוט. וא"כ כל שהתופס אינו חכם גדול שיודע להכריע איך יוכל לומר אנא הדיין ועבידנא דינא לנפשאי והרי דינא דשקרא הוא שהרי גם דיין שאיל פוסק בכה"ג ע"פ הכרעת סברתו לאו דינא דקשוט הוא ואי משום דבדיעבד דינו דין אפילו בכה"ג א"כ אפי' בשיקול הדעת תיהני ת' וזה לא אמרה אדם מעולם ואפי' התופס חכם גדול היודע להכריע תמהני איך שייך בו עביד אינש דינא לנפשי' כיון שהדבר ההוא צריך לסברת הדיין ולהכרעתו איך יהי' התופס הבע"ד והוא הדיין ואוהבו פסול לדין ואם הוא שושבינו וריעו אפי' בדיעבד אין דינו דין כמו שנתבאר בהל' דיינים סי' ז' ואלו דן אוהבו להכריעו בפלוגתא דרבוותא הוי הדר דינא והבע"ד עצמו מה דעבד קם דינא בתמי' וחז"ל אמרו עביד אינש דינא לנפשי' ולא דיינא ועוד אני מוסיף להקשו' על דברי הרב דאמר דבכה"ג נמי עביד אינש דינא לנפשי' והרי אפי' בפלוגת' דרבוותא דיכול הדיין להכריע כחד מינייהו היינו דוקא הדיין הראשון שבא לפניו האי דינא בתחילה אבל אם דן הוא כסברת האחד תו אין ביד הדיין השני להכריע כסברת אידך דכבר קם דינא דהראשון דאפי' טעה בשיקול הדעת קם דינא וא"כ ה"נ הרי המוחזק הראשון כבר עביד דינא לנפשי' כפי סברת אידך המחייב להתופס ומ"ט תיהני תו ת' השני משום עביד אינש דינא לנפשי' וכבר קם דינא דהראשון וכל זה ברור

ואולם הרב תמך יסודתו בהררי קודש בטעם הזה דבפ' כל הנשבעין פליגי רב ושמואל ור"א דרב ושמואל ס"ל דמת לוה בחיי מלוה ואח"כ מת מלוה אין יורשיו נשבעין ונוטלין דאין אדם מוריש שבועה לבניו ור"א ס"ל יורשיו נשבעין ונוטלין ומסקינן התם דעבי' כרב ושמואל עבי' וכתב בעה"ת שער י"ד ח"ב וז"ל ומסתבר' דאי קדמי יתמי המלוה ותפסי מנכסי דיתמי דלוה אע"ג דמת לוה בחיי מלוה כיון דתפס לא מפקינן מינייהו מידי דכיון דאסיקנ' דדיינ' דעב' כר"א לא מהדרינן לעובדי' מיניה וקי"ל בעלמא דעב' אינש דינא לנפשיה ה"ל כמאן דאזיל לב"ד ודנו לי' כר"א וכיון דתפס תפס עכ"ל וכ"כ כל המפרשים דאי תפסי יתומים א"מ מידן ע"ש בדברי הרב בסי' פ"ח שפורט בשמותם ז"ל אלמ' דכ"ע ס"ל דבפ"ד מהני ת' מטעמ' דעביד אינש דינא לנפשי' ובסי' פ"ט כתב וזה ראיה ברורה ותשובה נצחת נגד מי שרוצה לומר דל"מ ואני מצאתי בראי' זו ג"כ בט"ז בח"מ סימן ד' ובאה"ע בט"ז סי' צ"ז רמז עלי' ג"כ ע"ש:

תוכן העניינים

קונטרס הספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה