קונטרס הספקות· רבי י־הודה הלר
כלל ד · ז
ולענין דינא מיסתבר טפי דלא מהני תפיסה בס' דדינא לפי דהסוברים דלא מהני הם רוב בנין ורוב מנין כמו שמתבאר מתוך מ"ש לפנינו ולא אכפול למנותן וגם הר"ן בפ"ק דקידושין כתב שכן הסכימו כל גדולי האחרונים כמ"ש לעיל בשמו בסעיף ה' ודבריו אין צריכין חיזוק ובאמת שלא מצינו מפורש משום א' מהראשונים שיאמר לחלק בין ת"כ לתיקו וגם לא מצינו מי שיסבור להדי' דמהני ת' בתיקו זולת הרי"ף אליבי' דהרא"ש ואפשר דלדעתי' סובר ג"כ ת"כ א"מ וכמש"כ מוהרד"ך. והסמ"ג דנראה מדבריו דבתיקו מהני ת' אף דבת"כ מודה דלא מהני דבריו תמוהין וסתרי אהדדי וכמש"כ בסמוך. והרב ז"ל בסי' ע"א טרח לאסור דעת הסוברים דמהני ת' בתיקו. ובעניותי יש לערער הרבה על מנינו בפרט מ"ש שכ"כ המ"ע שכן קבל מרבותיו ומעול' לא שמע חולק בדבר תמהני שישען על משענת קנה רצוץ כנודע ואף שהרב ז"ל אמר שאם חשוד לקלקל אינו חשוד להחליף הנה בכאן החליף עדותו לפנינו שהרי הרמב" וכל תלמודיו ז"ל אשר דבריהם רגילים על לשונו דהמ"ע סברי דלא מהני ואיהו אומר דלא שמע חולק מי יחלוק עוד והרי הר"ן העיד להיפוך דכולם הסכימו דלא מהני אלא שלשון הר"ן נעלם מעיני הרב ז"ל מדלא הביאו בכל הקונט' הזה ואפשר אלו הוי חזי סהדותי' דהר"ן הי' מכריע כוותי' אבל מה אעשה שכל זה לא יועיל לפי מה שהשרישונו רבותינו דבממון אין הולכין במחלוקת הפוסקים אחר הרוב להוציא מהמוחזק ואם שני פוסקים יעמדו לכף זכות של המוחזק אפי' כל חכמי ישראל בכף שני' הני תרי יכריעו את כולם כמ"ש בכלל פלוגתא דרבוותא וא"כ בנ"ד כל שמצינו שני פוסקים דסברי דמהני ת' בתיקו אפילו אם נרבה לאסוף כל המחברים אשר היו לפנינו לחלוק לא נועיל. הן אמת שלפי דעת מוהרי"ט דסובר דכל שהמחלוקת היא בעיקר התפיסה בזה לא אמרינן אוקי ממונא בחזקתי' אלא בתר רובא ניזול אם כן הכא נמי כיון שמחלוקת היא בעיקר התפיסה וזה ודאי ברור דרובא דרובא סברי דלא מהני אלא שהרב ז"ל נחלק על מוהרי"ט בזה ויתבאר להלן אלא שלדעתי יש טעם אחר להכריע דלא יהני ת' בתיקו היות שמה דקי"ל דמצי למימר קי"ל כשנים אף שכל חכמי ישראל חולקים עליו הוא משום דאין הולכין בממון אחר הרוב וכבר מתבאר אצלנו להלן דלא אמרינן להאי כללא דאין הולכין בממון אחר הרוב אלא להוציא מחזקת מ"ק דוקא אבל בחזקת ממון לחוד שפיר אזלינן בתר רובא וה"נ כיון דהתופס אין לו אלא חזקת ממון ורוב הפוסקים סוברים דלא מהני תפיסה בתיקו בזה שפיר אזלינן בתר רובא ומפקינן מיני' דהתופס כן דעתי העני' נוטה ואף שהרב ז"ל לא הכריע כן אבל מסר הדבר להדיינים שיעשו כפי ענין הטענות והתביעות ע"ש נ"ל שבא לידי מדה זו לפי שחישב שגם דעת הרא"ש והטור פ
ור"י דבממונא מהני תפיסה אבל לפי מה שיתבאר בסמוך דזה ליתא תו לא נשאר יתד נאמן לתקוע בו דיהני ת' בתיקו ובפרט שגדול האחרונים מוהרא"י ז"ל הכריע דלא מהני והרב ז"ל בעצמו אמר שקשה לחלוק עליו אלא שגם בעיני קשה לחלוק על הרב ז"ל ויכריע מי שלבו שלם בדבר: