אור ברסלב
קונטרס הספקות כלל ד › א

קונטרס הספקות· רבי י־הודה הלר

כלל ד · א

כלל ד

בענין תיקו או בעיא דלא איפשטא דקולא לנתבע אי מהני בי' תפיסה או לא נחלקו הרמב"ן והרא"ש ז"ל בדעת הרי"ף שהרא"ש הכריח מיני' דסובר דמהני בהו תפיסה וז"ל בפ"ב דב"ק מיהו תימה למה לא הביא רב אלפס הך בעיא דרב אשי אם יש שינוי לצרורות לרביע נזק ואפשר דסובר דאין נפקותא בבעיא זו משום דלא מצינו בבבל צרורות דביעוט דהוי משונה וקנסא הוא אא"כ תפס לא מפקינן מיני' עד דמשלם ח"נ. מיהו תימה כיון דס' דדינא הוא מאי מהני תפיסה כיון דלא איפשטא הבעיא אוקי ממונא בחזקת מרי' ושלא כדין תפס ודמיא להא דפ"ק דב"מ גבי ס' בכור דאם ת"כ מוציאין מידו כו' וכן נוטה דעת רבינו יצחק בעל התו' בפ"ב דכתובות הלכך נראה דאפילו תפס לא גבי אלא רביע נזק ע"כ. ובסמוך שם גבי בעיא דהיתה מהלכת כו' כתב הרא"ש תו דלדברי האומר דבכל תיקו מהני תפיסה ואח"כ כתב ג"כ ולרבותינו האומרים דכל תיקו אי תפס לא מפקינן מיני' וכל זה על הרי"ף כיון ומזה נראה שהחליט דהרי"ף סובר דמהני תפיסה בתיקו ואף שמתחלה כתב בל' אפשר אבל הרמב"ן סובר בדעתו דלא מהני תפיסה בתיקו שבפ"ב דב"ק גבי זרק כלי מראש הגג כתב וז"ל ומי שתמה עליו (ר"ל על הרי"ף) מפני שכתב בפשיטות מימרא דרבה יפקח עיניו ויראה כמה בעיות אחרות שעלו בש"ס בתיקו וכתבן הרב כאלו נפשטו לקולא לפטור מפני שהדין בשניהם שוה ע"כ. והרב ז"ל נוטה אחר הרא"ש ובסי' ט' כתב על לשון הרמב"ן הנז' וז"ל ואני בעניי חפשתי בכל המקומות דאבעיא בש"ס ולא ראיתי שכתבן הרי"ף כאלו נפשטו לקולא ואפשר שהוא סמך על מ"ש הרי"ף בפ' הפועלים גבי בעיא דרועה ואין מזה ראי' ע"כ וע"ש בדברי הרב שהולך ומונה בעיות רבות שכתב הרי"ף בהן בפירוש תיקו או לא איפשטא והנה מ"ש שסמך על בעיא דרועה דבר ה' אמת בפיו שכ"כ להדיא בדיני תפיסה אלא שגם שם כתב ורבים אחרים יש ולא הזכירן. ובעניותי אחר החיפוש מצאתי עוד להרמב"ן בס' המלחמות ס"פ המוכר את הספינה על מה שנראה שם מהרי"ף דכליו של לוקח ברשות מוכר וכן להיפוך אידי ואידי לא קני כתב הרמב"ן ז"ל ואפשר שהוא מסתפק ומפני כך כתב דלא קני ויש בעיות בתלמוד שכתבן רבינו כאלו נפשטו לקולא משום שאמרו הממע"ה וא' מהן בשלהי הפועלים בב"מ ולענין הגט אחרת בתחילת פ' התקבל ורבות אחרות ע"כ והנה הזכיר הרמב"ן עוד אחרת לבד מהאי דרועה מזוין אבל לא יכולתי לכוין דעתו בהך דהתקבל שבעיני נראה שנתכוין על האי מילתא דמספקא לי' התם לרב אי הולך כזכי ואפ"ה קאמר רב דהולך מנה שאני חייב לו א"י לחזור בו משום דס' ממונא לקולא כדאמרינן התם אלמא אף דמספקא לרב קאמר בסתם אינו יכול לחזור בו משום דהממע"ה אבל מלשון הרמב"ן נראה שעל הרי"ף נתכוין ואיהו ז"ל פסק שם דלא כרב וע"ש בחידושי רשב"א שיש לו שטה אחרת בהולך כזכי ולשיטתו הי' עולה ראיות הרמב"ן כהוגן אבל אין זה שיטת הרי"ף ז"ל. וזולת הך דהולך כזכי לא מצאתי שם בעיא אחרת שיסמוך בו הרמב"ן דבריו. והרב האורו"ת טרח ואסף בעיות רבות לעמוד מהן על דעתו של הרי"ף ובכולן לא העלה דבר ברור זולת בהאי דשלהי הפועלים דכתב הרי"ף בסתם דפועל העושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחרת. ובש"ס הוא בעיא דלא איפשטא. וגם אני מצאתי עוד אחת בפר' הכותב דכתב הרי"ף שם וז"ל איבעיא להו הפוגמת כתובתה בעדים מהו כו' ומסקנא בין בעדים בין שלא בעדים לא תפרע אלא בשבוע' עכ"ל והך בעיא לא איפשטה בש"ס ואפ"ה כתב הרי"ף ומסקנא דלא תפרע אלא בשבוע' משום דכיון דלא איפשטא קולא לנתבע:

תוכן העניינים

קונטרס הספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה