קונטרס הספקות· רבי י־הודה הלר
כלל ב · ח
והנה עיינתי בדבריהם במה שכתבו הם בתירוצא דהאי מילתא ולא ישרו בעיני מכמה פנים ובעיקר דבריהם שאומרים דדוקא בהאי דהמחליף מהני תפיסת הלוקח לפי שיש לו טענה בגוף הולד כו' אבל בא' תם וא' מועד לא מהני תפיסתו להשתל' כדבריו דאין לו טענה על גוף השור וזה ליתא שכבר הכרי' הרב ז"ל בסי' קי"ב דלא כהרש"ל דמחלק בכך אלא דלעולם מהני תפיסה בכל דבר וראיותיו מוכרחות ואם שהם מחלקים דבספקא דדינא לחוד מהני תפיסה בכל דבר לא שמיעא לי ותו דהרי האי דפ"ב דכתובות בשנים החתומים על השטר דלאו ספקא דדינא הוא ואפ"ה פירשו כל המפרשים דמהני תפיסה והתם אין להמלוה טענה בגוף הדבר שתופס אלא שעבודא בעלמא כמו במועד. גם מה שרצה האורו"ת לומר דמש"ה לא מהני תפיסה בהאי דשלהי המניח משום דגודרות אין להם חזקה תמהני עליו איך שכח ת"כ שהוא אב לכל התפיסות וס' בכור גודרות הוא אלא ודאי אין ענין לגודרות אלא בטענת לקוח דלית בהו למימר מאי בעו גבי' אבל תפיסה מיהת הוו ומה שרצה להסתייע לזה מדברי התוס' בהמחליף שתפסו בלשונם והא גודרות אין להם חזקה ע"ש ה"פ דאין לומר שקושית הש"ס היא לאו מתור' תפיסה אלא מתורת לקוח וכמו שפירשו באמת הריטב"א והר"ן וכמ"ש לעיל בשמם ומיירי שהעדים מסהדי שפרה זו ילדה הולד הזה ואינן יודעין אם ברשות הלוקח או ברשות המוכר ובזה סרו כל פקפוקיו של האורו"ת ע"ש אבל דע שלפי שיטת הרשב"א שם בהמניח הקושיא ההיא מעיקרא ליתא דאיהו מוקי לה דליכא עדים על הנגיחה כלל וכמ"ד פ"נ ממונא דס"ל דאלו היו עדים על הנגיח' אלא דלא ידעו איזה הזיק לא הוי מיפטר מכח טענו חטין והודה בשעורין וכן פירשו הרבה מהראשונים והדברים עתיקין. ואליבייהו צריך לומר דהא דמוקי מתניתין דלא כסומכוס והרי בליכא דררא דממונא סומכוס נמי מודה דהממע"ה והיינו משום דרישא דמתניתין דשור שהיה רודף וכו' ע"כ איירי בדאיכא עדים על הרדיפה דאל"כ מה לו להמזיק להשיב בסלע לקה וכי מראה מקום הוא לו. וברישא כיון דאיכא עדים על הרדיפ' מקרי דררא דממונא וכיון דאינך בבות מיירי בדליכא עדים ראוי שלא יהני תפיסתו אפילו בטו"ב דבלא טענותיהם אין ס' לב"ד. אבל הדבר הקשה שהרא"ש מפרש להסוגיא למ"ד פ"נ קנסא ובדאיכא עדים על הנגיחה אלא דלא ידעו איזה הזיק ועליו תסער הקושיא ההיא דאיהו סובר ג"כ דמהני תפיסה בטו"ב ותו דכתב שם כדברים האלה הלכך לא מהני תפיס' אלא בניזקין ב' ומזיקין ב' ומשתלם כדאמר מזיק אבל כדאמר ניזק לא כיון דתפס בסהדי ומה בכך שתפס בסהדי כיון דאיכא עדים שב' אלו נגחו ב' אלו אלא דלא ידעי לברר ולומ' זה הזיק את זה ודררא דממונא מיהו הוי ובהמחליף גבי זה אומר עבד גדול וזה אומר עבד קטן דחולקין אליבא דסומכוס ומוקי לה בש"ס בדמי עבד גדול ודמי עבד קטן ופירשו התוס' דאיירי דעדים מסהדי דאמר לו עבד גדול בכך ועבד קטן בכך וקבל) הימנו המעות ולא ידעי מה קיבל ומש"ה הוי דררא דממונא ע"ש והאי דהמניח ממש דכוותי' הוא בלי הפרש לשיטת הרא"ש ז"ל דמיירי באיכא עדי' על הנגיחה: