אור ברסלב
קונטרס הספקות כלל ב › ו

קונטרס הספקות· רבי י־הודה הלר

כלל ב · ו

ה

והרב ז"ל בסי' ט"ו וט"ז נושא ונותן באמונה בדברי הטור שהוא דרך ממש בשיטת אביו הרא"ש ז"ל דלא מהני תפיסה בתיקו ובטוען ברי מהני ובס"ס שפ"ח כתב וז"ל אבל טוענו בדבר שאינו רגיל כגון שטוען שזרק לו סל מלא מעות לים ואין דרך ליתן בו מעות מיבעיא לן ולא איפשטא אי נאמן בשבועתו וכתב הרמב"ם אי תפס אין מוציאין מידו אלא נשבע ומחזיק. וא"א הרא"ש ז"ל כתב כיון דספיקא דדינא הוא אין מועיל בו תפיסה ע"כ וכ"כ אח"כ שם גבי מסור ז"ל מסור מיבעיא לן אי נשבע ונוטל ולא איפשטא וכתב הרמב"ם ז"ל שאם תפס הנמסר א"מ מידו אלא נשבע ומחזיק מה שבידו ולדעת א"א הרא"ש ז"ל כיון דספיקא דדינא הוא אין מועיל בו תפיסה עכ"ל. והרי התם טוען הניזק והנמסר ברי וראוי שיהני תפיס' לדעת הרא"ש ז"ל. ובשלמא גבי ניזק כו'. אבל במסור אם הי' ידוע בבירור כמה הפסידו הי' מחויב לשלם מדיני דגרמי נראה דהרא"ש נמי מודה דמהני תפיס' כיון שהנמסר טוען ברי. אבל פירוקא דהאי מילתא כך הוא דהא פשיטא דכל היכי שאין ספק לפנינו לא מהני תפיסה אפי' בטו"ב ולא שייך תפיסה אלא בספקא דש"ס או בספק שבשטר א"כ ה"נ גבי מסור כיון דע"כ איירי שתפס בעדים דאל"כ בלי ספקא דדינא נמי פשיטא דמהני תפיסה לכ"ע כיון דאית לי' מגו. וא"כ טו"ב דהנמסר לא מעלה ולא מוריד אלו דברי הרב ז"ל בקיצור ונאותין הן ראוין למי שאמרן:

אך מה שאני מסתפק בהו כאשר אומר היכי דאיכא ספקא דדינא בטענת ברי שהדין מסופק עלינו אי מהימן התובע או הנתבע מי אמרינן דהאי נמי להאי דמסור דמיא שהרי אין התובע יוכל לומר, ברי לי שהדין הוא כמו שאני אומר שאף אם תמצא לומר שהוא אומר אמת מ"מ יכול להיות שהדין עם הנתבע דבשביל שהתובע הזה אומר אמת לא נפשטה האבעיא או תיקו שבש"ס ולא מהני ברי דידי' או דלמא שלא אמר הרב למילת' אלא בהאי דנמסר דהתם אפי' צד המסייעו לא יהבה לי' נאמנות לגמרי שודאי מן הדין לא מהימן בתפיסתו לטעון כך וכך מסרתני אלא שבעיא דבש"ס דלמא חכמים תקנו בכה"ג שיהי' נשבע ונוטל וכיון שהוא אינו לטו"ב שחכמים תקנו כך מש"ה לא מהני ברי דידי' אבל היכי דצד המסייע יהבה לי' נאמנות גמורה אפשר דבכה"ג מהני ברי דידי' אף בס' דדינא שוב ראיתי שיש לפשוט הדבר הזה מדברי הרב עצמו ז"ל שכתב בסי' צ"ה לענין פלוגתא דרבה ורב יוסף דחזקת הבתים (ל"ב) בהאי דאמר אין שטרא זייפא הוא ומיהו שטרא מעליא הוי לי ואירכס דרבה סובר דמהימן הוא במגו ורב יוסף סובר דלא מהימן דזה לא מיחשיב לטענת ברי דאלו הי' הדין כרב יוסף לא היה מועיל טענת ברי דידי' ובכה"ג חשיבא טענת ברי דידי' כטענת שמא ודמיא למסור ע"ש בדברי הרב והתם לרבה מהימן הוא לגמרי אבל לדעתי העני' אין זה דומה למסור מטעמא דאמרן:

וזה. נראה בעיני בישוב דברי מוהר"י ן' לב ז"ל שלא יסתרו אהדדי שבספר א' פסק דאפי' בפלוגתא דרבוותא לא מהני תפיסה ובספר ג' מבואר מדברי דאפי' בתיקו מהני תפיסה ותמה עליו הרב ז"ל בזה בסי' פ"ו אבל האי דכ' בספר ג' קאי בענין תבעו לאחר זמנו ואמר פרעתיך בגו זמני' דבעיא הוא אי אמרינן מגו במקום חזקה והתם איירי שהמלוה טוען ברי וראוי שיהני תפיסתו:

תוכן העניינים

קונטרס הספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה