קונטרס הספקות· רבי י־הודה הלר
כלל א · ז
ובריש פ' הפרה אמר ר"י אמר שמואל זו דברי סומכוס אבל חכמים אומרים זה כלל גדול בדין המע"ה ל"ל למימר זכג"ב דאפי' ניזק אומר ברי ומזיק שמא א"נ לכי הא דאיתמר המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן כו' ושמואל אמר יכול לומר לשחיטה מכרתיו לך כי אזלינן בתר רובא באיסור' בממונ' לא ושמעינן דחזקת ממון אלימא כ"כ דאפי' ברי ושמא א"נ רובא לא מהני לאפוקי מיני' אבל יש לעיין לפי מ"ש בסמוך לחל' בין החזקות אי הני כללי שייכי נמי בחזקת מ"ק לחוד ואיהו נמי אלימ' טפי ואפי' בברי ושמא או רובא לא מפקינן מיניה או דלמא חזקת מ"ק לחודא לא אלימ' כ"כ וברי ושמא או רובא מפקי מינה. ואין להוכיח ממימר' דשמואל דקאמר זו דברי סומכוס וכו' ולפי דעת התוס' סומכוס לא פליג אלא על חזקת מ"ק לחוד אבל בחזקת ממון איהו נמי מודה דהמע"ה וכמ"ש ש התוס' שם ובפ' השואל ואפ"ה קאמרי רבנן דאפי' ניזק אומר ברי ומזיק שמא דהמע"ה דיש לדחות דלעולם איירי שהמזי' מוחז' ממש ואפ"ה סובר סומכוס דחולקין כיון דאיהו טוען שמא דבטוען שמא אפי' ח"מ ממש לא מהני אליב' דסומכוס כמ"ש התוס' שם ובטור ח"מ סי' רכ"ג בהמחליף פרה בחמור כתוב בפשיטות דאפי' עומדת באגם והמוכר טוען שמא והלוקח ברי לא מהני ומוקמינן לה בחזקת מ"ק וכ"כ תוס' בסי' שצ"ט אבל לא ידעתי מנין הוציא כן הטור. ומצאתי להראב"ד ז"ל בחידושיו להיפוך העתיקו מוהרב"א בשיטתו בסוגי' דהמחליף וז"ל ואם ישאל השואל למה לא הקשו לר"נ מהא מתניתין דהי' לו שני עבדים ושתי שדות וכמו שהקשו למעלה וכשהלוקח אומר גדול והמוכר א"י אמאי זכה בגדול נימא אע"ג דברי ושמא הוא אוקי ממונא בחזקת מרי' ומאי ניהו מוכר אי בעית אימא הא אוקימנ' בעומדת באגם ובסימט' ואע"ג דאיכ' למימר אוקמינהו בחזקת מרא קמא כיון דברי ושמא נינהו לא אמרינן ובין לרבנן ובין לסומכוס לברי יהבינן לי' ולא לשמא ואבע"א כו' ע"ש הרי דהראב"ד סובר דברי ושמא עדיף מן חזקת מ"ק לחודא. שוב מצאתי ברמב"ן בחידושיו לב"ב בפ' ח"ה דף ל"ד שכתב כדברים האלה ובכל הנך דיני בין בדינ' שיחלוקו בשבועה בין בד"ג אי נמי ביהא מונח הני מילי בברי וברי אבל בברי ושמא בכולהו ברי עדיף דהא ליכא לחד מינייהו חזקה דממונ' בין דאיתי' השתא ברשותי' בין דמוקמינן לה אחזקה דמ"ק כגון המחליף פרה בחמור לרבנן אפי' בברי ושמא דלא קי"ל כסומכוס כלל אלא כרבנן דאמרי זכג"ב המע"ה ואפי' ניזק אומר ברי ומזיק שמא עכ"ל וזו כדעת הטור ונראה דסברי דלרבנן חזקת מ"ק אלים כחה כמו ח"מ. ועדיין איכא למיד' בחזקת ממון לחוד בלא חזקת מ"ק והמחזי' טוען שמא ואידך ברי אם בכה"ג אמרינן ג"כ ח"מ עדיף או לא ודבר זה לא מצאתי לו ראי' אך דעתי נוטה דבכה"ג ג"כ ח"מ עדיפ' ולענין רובא בהא דקי"ל אין הולכין בממון אחר הרוב אי נגד ח"מ לחוד או מ"ק לחוד אזלינן יתבאר לקמן בס"ד בכלל רובא: