אור ברסלב
קונטרס הספקות כלל א › ג

קונטרס הספקות· רבי י־הודה הלר

כלל א · ג

ב

כשם דבס' ממון שהאחד מוחז' בו עבדינן קולא לנתבע והמע"ה ה"נ בדבר שאין שניהן מוחזקין בו וכגון דקיימא באגם או בר"ה ויש לא' בו חזקת מ"ק ר"ל שמתחלה היה שלו ההוא ג"כ נקרא נתבע וקולא לדידיה עבדינן דכמו דאזלינן בתר חזקת המוחז' ממש והיא הנקראת חזקת ממון ממש ה"נ אזלינן בתר חזקה קמיית' בממונ' והיא הנקראת חזקת מ"ק ובב"מ (ק) בהמחליף פרה בחמור דמקשה ולחזי ברשותא דמאן קיימא ומשני דקיימא באגם מקשה תו ולוקמה אחזקת מ"ק ומשני הא מני סומכוס הוא אלמא דלרבנן דקי"ל כוותייהו אפי' קיימא באגם מוקמינן לה בחזקה מ"ק ועל אידך לאתויי ראי'. והרמב"ם בפכ"ב ממכירה פסק גבי מחליף פרה בחמור ושניהן טוענין שמא דיחלוקו ועיין ב"ח ח"מ סי' רכ"ג שהאריך לבאר טעמו ומכריח שגם דעת הרי"ף כן ועיקר דבריו דאינהו סברי דלא מוקמינן בחזקת מ"ק אלא בברי וברי ואפי' בשמא ושמא ומוחז' ממש אבל שמא ושמא בחזקת מ"ק לחוד לא וע"ש וכבר רמז הה"מ לאותה שיטה. ועפ"ז יש ליישב דברי הרי"ף בפ' המפקיד גבי בעיא דאמר הריני משלם וחזר ואמר איני משלם ואינך הבעיות דקבעו התם אי מקני לי' כפילא או לא וסיים הרי"ף דכל אלו עלו בתיקו וחולקין והרא"ש ז"ל תמה שם עליו דבפ' הפרה פסקה כרבנן דהמע"ה ואפשר דגבי כפל ליכא חזקה הלכך לכ"ע חולקין אבל אין לשונו משמע כן מדקאמר דקי"ל משמע דאיכא פלוגתא ועוד דודאי איכא חזקה כיון דמספקא לן אי אקני בהמה לכפלה אוקי בהמה בחזקת בעלים ולא אקני לי' וכן פסקו התוס' דהלכתא כרבנן אלו דבריו ז"ל. והנה הקושיא הראשונה לאו קושיא כ"כ דר"ל דהלכה רווחת כך היא וכ"כ הב"ח בסי' רצ"א אבל הקושיא שני' של הרא"ש לא הביא הב"ח כלל ומש"ה כתב שם דגם התו' לא פסקו כרבנן אלא כשאחד מוחזק בו ובכפל זה אין שום א' מוחזק בו. ותמהני מדוע לא זכר הב"ח מ"ש הרא"ש דה"נ איכא חזקה ור"ל חזקת מ"ק ולדעת התוס' דפסקו הלכתא כרבנן ואפי' בחזקת מ"ק ושניהם טוענין שמא כנראה מדבריהם בסוגיא דהמחלי' ובשאר מקומות מהש"ס ומ"מ דברי הרי"ף מיהו מתיישבין לפי דעת הב"ח דהרי"ף לשיטתו דס"ל דלא אזלינן בתר חזקת מ"ק בשמא וס"ד שמא ושמא הוא וגם באורו"ת תירץ דברי הרי"ף דהמפקיד ע"ד הנז' ועיין בט"ז סי' רכ"ג שהאריך ג"כ בביאור דעת הרמב"ם הנז' ויש נפקותא בין פירושא דידי' לפירושו דהב"ח ולא הארכתי בזה לפי שאין נ"מ לדידן דנקטינן כדעת התוס' והרא"ש דלעולם מוקמינן אחזקת מ"ק וכמ"ש בטור וש"ע בסי' הנז' ומ"מ דברי הרי"ף מתיישבין היטב מקושי' הרא"ש ועיין בכלל תיקו כתבנו יישוב אחר לקושי' הנזכר':

אמנם דברי הרי"ף קשין בעיני מצד אחר במ"ש דחולקין הכפל. ולמה לא יוכל הגנב לדחות לכל א' ולומר לא שלך נגנב אלא של חבירך דומיא דפ' יש בכור שני אנשים שלא ביכרו נשותיהם וילדו שני זכרים ונתנו לכהן א' ומת א' מהן בתוך שלשים דכל שלא באו בהרשאה זה מזה מצי הכהן לדחותו ולומר לא שלך מת אלא של חברך כדאמרינן התם. והכא ל"ל דאיירי בבא בהרשאה משום דאין הרשאה מועלת לקנסות. ובפרט לפי דעת הרי"ף דפוסק במרובה דלא כתבינן אורכתא אמטלטלי דכפרי' ע"ש. וכעת לא מצאתי ישוב לזה:

תוכן העניינים

קונטרס הספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה