מחמאה
כללים
1) אחת הסיבות לנשואים הוא סיפוק צרכים הדדי, צרכים גשמיים וצרכים רוחניים.
2) צורך רוחני חשוב ביותר הוא המחמאה, ועל פי הרמב"ם, הצורך החזק ביותר.
3) המחמאה נחשבת לחסד, חסד גדול מצדקה, ועוד יותר בין איש לאשתו.
4) המחמאה משרה אווירה נעימה בבית, מעודדת עשייה ומחזקת את הקשר בין בני הזוג.
5) להרבה קשה להחמיא ובמיוחד בבית, הסיבות לכך:
א: כאשר יש בבן הזוג דבר ששותפו רוצה לשנותו הוא מעיר לו הערות, כאשר מעירים הערות על דבר שלילי קשה להחמיא לו והמצב נעשה קשה יותר עם הזמן, משום שההערות לא מועילות. דעו כלל: הערות וביקורת ביחסי בני הזוג יכול להיות דבר הרסני.
ב: חוסר חינוך לעידוד, תחושה שזה לא אני.
ג: מאחר שתפקידי בני הזוג נראים מובנים מאליהם לכן לא רואים את הצורך לעודד אותו בעת מילוי תפקידו.
ד: פעמים אנשים משתמשים במחמאה להשגת רווח, ולבן הזוג הרי מגיע מחמאה אמיתית, לכן כאשר הוא רוצה להחמיא נראה לו שהוא לא אמיתי, "אינני מסוגל לשקר לבן זוגי".
ה: משום שנראה לנו שאין מה לשבח, אבל יש לדעת שיש השפעה גדולה לדיבור. בזמן שאנו מחמיאים אפילו נראה לנו שהדבר מלאכותי, עם הזמן נראה בבן הזוג את הדברים באמת, אם משום שהוא הושפע לטובה ואם משום שהפכנו ע"י דיבורנו את הדבר לממשי בעיננו, ועוד ע"י כך שהמחמאות בתחילה היו בעיננו מלאכותיות, אנו נחפש דברים אמיתיים בבן הזוג, כדי שהמחמאות לא יהיו מלאכותיות ותוך כדי כך באמת נמצא כאלה לרוב.
ו: כאשר בני-הזוג ביקורתיים ומרבים לבקר, נראית המחמאה כסותרת, "לא מסוגל לומר מה שאני לא חושב עליך". בנוסף לכך עולה המחשבה שמאחר שבן הזוג לא מתנהג בצורה חיובית לא מגיע לבן הזוג עידוד, ועוד אם בן הזוג לא מחמיא לי מדוע שאני אחמיא לו ולמה שאני אעודד אותו להחמיא לי אם דבריו לא מהלב.
ז: גורם התחרות המצוי בין בני אדם פעמים מצוי גם בין בני זוג ולכן קשה להם לפרגן לבן תחרותם.
ח: נטיית האדם לראות את הצדדים הרעים, יותר מאשר את הצדדים הטובים.
ט: כל הטעמים האלה נובעים מהקושי של האדם להעניק לזולת את הדבר האישי ביותר, נשמתו.
י: אחד האפשרויות לפתרון בנקודה זאת, לעשות רשימה של דברים טובים שבן הזוג עושה למענך.
6) חוסר (רעב) במחמאות גורם לחוסר סבלנות, ביקורת כלפי הצד השני ולדרישות מוגזמות.
7) בין מעלותיה של המחמאה יש גם השלכה חיובית שמונעת ביקורת מהצד השני - כאשר מחמיאים לאדם כבר לא נעים לו לבקר את המחמיא (הכוונה לביקורת לא נכונה, ראה פרק ביקורת בונה).
8) יש להתאים את המחמאה לשומע, להשמיע לו מה שהוא זקוק ורוצה גם אם לדעת המשמיע אין הדברים ראויים, לכן על בני הזוג להכיר אחד את השני מה הוא רוצה לשמוע. ישנן מחמאות שמתאימות לגבר וישנן שמתאימות לאישה.
9) יש ללמוד מה המינון הנכון שמתאים לבן זוגו.
10) יש לתת את הדעת למעשים טובים של בן הזוג ולשבחו על כך, ע"י כך גם מעודדו לעשייה מוגברת.
11) כדי שהמחמאה תיקלט ע"י בן הזוג יש לנקוט בכמה מהלכים:
א) להאריך במילות השבח, ההרחבה בשבח מתקבלת כאכפתיות.
ב) לומר את המחמאה בהארת פנים.
ג) לשוב ולומר את אותה מחמאה לאחר זמן.
ד) להתמקד במחמאות בנושאים חשובים למקבל המחמאה.
12) יש להיזהר ממחמאה מוגזמת, אך שימוש במחמאה כזאת לעיתים רחוקות יכולה להיות טובה.
13) מחמאה בזמן שרוצים להשיג משהו יכולה לפגוע, אלא אם מרבים במחמאות גם בזמנים שלא רוצים להשיג דבר.
14) מחמאה בלשון לא נכונה יכולה להעליב, דוגמא: כאשר אומרים לאדם (בכוונה כנה להחמיא) "בזמן האחרון אתה בסדר".
15) מחמאה בדימוי: אפשר להחמיא לילד על דבר טוב, למשל: "אתה כמו אבא שלך". גם האבא קיבל מחמאה וגם משפיע לטובה על הילד.
16) מחמאה עקיפה, לדוגמא: לומר לילד "איזה אוכל טעים הכינה אמא". כך אמא קיבלה מחמאה ומשפיע לטובה על הילד.
17) לפעמים לבן הזוג קשה לשבח, כדי לעודדו בכך, טוב שהצד השני יציג סיפור הצלחה שהיה לו, הפוך מכך לא כדאי לספר.
18) יש להימנע מלספר שבחים על בן הזוג בפני חברים, וכן לא יספר הבעל שבחים על עצמו בנוכחות אשתו של חברו, וכן גם האישה, כיוון שהדבר יכול לגרום לשנאה בין בני הזוג.
19) טוב שהבעל יאמר לחבריו עד כמה יש להתחשב בבת הזוג, וכן האישה לחברותיה, וכן לספר שכך הם נוהגים, ע"י זה הם יעודדו גם את החברים לנהוג כך.
20) דחיית מחמאה: לפעמים השומע מחמאה דוחה אותה, לדוגמא: הבעל מחמיא לאשתו שהתלבשה יפה, האישה:"אתה לא מתכוון, בטח כך לימדו אותך לומר בכולל", האדם שמגיב בצורה כזאת צריך ללמוד שזו לא תגובה טובה. מהצד השני, נותן המחמאה צריך להשתדל להבין שהתגובה הזאת לא נועדה להעליב, אלא לוודא שאכן זו מחמאה אמיתית.
21) יש לעודד את המשבח ע"י כך שיאמר לו עד כמה הוא נהנה לשמוע, כמה התחזק מהמחמאה וכדומה.
22) יש לדעת שכאשר מחמיאים ומעודדים, משפיעים על הצד שכנגד להשתפר עוד יותר.