אור ברסלב
קונטרס - המקדש שמו ברבים הקדמה › ב. זהירות לפני רבים

קונטרס - המקדש שמו ברבים

הקדמה · ב. זהירות לפני רבים

א. כשלמדים ממנו לזלזל

וכל שכן בהתנהגותו לפני רבים צריך להזהר מאד שלא יגרם לחילול השם, כגון: שצועק על אשתו או הוריו ושומעים אותו השכנים, שגורם לחילול השם ברבים, שאומרים: ראו כמה מכערין מעשיו, ואיך בן תורה מתנהג לאשתו, או שאינו מסייע בגופו ובממונו למי שצריך, או שאינו נותן מקום לישב לאשה הרה או לזקן באוטובוס, וכיוצא בזה דבר שמקבל אצל הבריות.

וכן כשהוא במקום צבורי ועומד בתור והוא נדחף בתור, ורב עם אחרים, וניכרת חוצפתו לעיני כל, זה גורם חילול השם. וכעין זה היה בבני עלי שכתוב בהם [שמואל א', ב' י''ב י''ז]. ''ובני עלי בני בליעל לא ידעו את ה' וגו', גם בטרם יקטרון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזבח תנה בשר לצלות לכהן, ולא יקח ממך בשר מבשל כי אם חי וגו', ואמר לו [לא] כי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה, ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני ה' כי נאצו האנשים את מנחת ה''', וזה בזיון קדשים שנהגו כמו שכתוב במסכת יומא דף ט': שגרמו לחרבן שילה, וזה חילול השם, כמו שכתוב ביומא דף פ''ו. ואף שכתוב במסכת שבת דף נ''ה: כל האומר בני עלי חטאו אינו אלא טועה, דוקא במה שכתוב: ''אשר ישכבון'' לא חטאו, כמו שכתוב בגמרא שם, אבל היו מבזים קדשים, כמו שכתב שם התוספות.

הרי שאם לוקח בחזקה את מה שלא מגיע לו זה חילול השם, ואף שמגיע לו אבל לא כעת, אלא אחר כך, כדין הבשר שמגיע להם רק אחר שמקטירין את החלב, בכל זאת נחשב לחילול השם אם לוקח זאת לפני שמגיע הזמן.

ואף בבית הכנסת אם לוקח את מה שלא מגיע לו כעת, כגון: פתיחת ההיכל או הקמת ספר תורה או עליה לתורה, או אמירת קדיש או להיות שליח צבור, ואין הצבור או הגבאי מסכים לזה, זה גורם חילול השם אף שעושה מצוה, שהרי לוקח בחזקה והרבים מתרעמים עליו.

ויש שמזרזים את השליח צבור, שלפני שגומרים כולם הם אומרים בקול קטעי תפילה או קטעי קדושה וכדומה, כדי לזרז את כולם, ומראים שהתפילה טורח עליהם, ויש בזה חילול השם ובפרט שהוא אדם חשוב.

ובמסכת יומא דף פו. היכי דמי חילול השם: יצחק דבי רבי ינאי אמר: כל שחבריו מתבישין מחמת שמועתו, ופרש רש''י מחמת שם רע היוצא עליו, הרי שלא מדבר כאן דוקא על תלמיד חכם, אלא בכל אדם שחבריו מתביישין בזה. וכן שם אמר רב נחמן בר יצחק, כגון: דקא אמרי שרא ליה מריה לפלניא, ופרש רש''י: ימחל יוצרו על מעשיו, הרי שכל מעשה שגורם לו חרפה ובושה שאינו מקבל על אחרים, זה חילול השם.

וכן אם אין משאו ומתנו באמונה, אלא הוא מרמה או מבטיח ואינו מקיים, או שאין דבורו בנחת עם הבריות, זה חילול השם, כמו שכתוב שם: שצריך לדבר עם הבריות בנחת ולא לצעק ולהרים קולו, וכל שכן כשצועק על אשתו או קרובו או שכן, או שליח צבור או גבאי צדקה או גבאי בית הכנסת לפני אחרים, שגורם לחילול השם. עיין ברמב''ם בפרק ה' מהלכות יסודי התורה הלכה י''א, שאם הוא בעל קטטה וכעס חשיב חילול השם.

וכן אם הוא בונה שלא ברצון השכנים, ואפלו סוכת קבע על עמודים, או שאינו משלם לועד בית וכדומה, שהשכנים מקפידים עליו ומדברים עליו, והוא גורם לחילול השם, שאומרים עליו ראו איך בן תורה מתנהג.

ופרש שם הרש''ש: לפי שהבריות אומרות שתורתו הביאתו למדות המגנות האלו, ואומרות: אוי לו שלמד תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה, פלוני שלמד תורה ראו כמה מקלקלין מעשיו, וכמה מכערין דרכיו, אם כן מחלל כבוד התורה ומחלל גם כן כבוד הנותנה, ואין לך חילול השם גדול מזה. ופירוש הכתוב [יחזקאל ל''ו כ'] ''באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו'', הינו דיאמר עם ה' אלה, רוצה לומר שלומדים תורתו, ומארצו יצאו פירוש, יצאו מדרך ארץ והמוסר.

ג. אף שהוא צודק שייך חילול השם.

ואף שהוא צודק, אבל אחרים אינם יודעים שהוא צודק, כגון: שהגיע לכאן כבר קדם ולא תפס מקום בתור, וכעת טוען שהגיע תורו, ואנשים חושבים שהוא מרמה וסתם נדחף בתור, כיון שלא ראוהו קדם, חשוב חילול השם, אלא אם כן הוא שכנע אותם שהוא צודק.

וכן אם היה חוב קודם שהיו חייבים לו וזה נשכח, וכעת לוקח דבר ואינו משלם, כיון שאין בעל החנות זוכר זאת, או שחברו שכח שהיה חייב לו מכבר, וסובר שמה שכעת אינו משלם לו זה גזל, הוי חילול השם. ולכן צריך לשלם לו, אלא אם כן הוא מביא לו ראיות שהיה חייב לו מכבר.

וכן כתבו הסמ''ג והחנוך במצוה רצ''ה וספר יראים לרבנו אליעזר ממיץ: שאפלו דבר שהוא מתר מן הדין, אך לעיני ההמון נראה דבר זה לאסור, עובר בזה על לא תעשה דאורייתא של ''ולא תחללו את שם קדשי'', שאין כח לא בתשובה לתלות, ולא ביסורין למרק, ולא ביום הכפורים לכפר, אלא כולן תולין ומיתה ממרקת, שנאמר: ''ונגלה וכו' עד תמותון'', כי על ידי שאדם חשוב עובר על התורה, נעשה שם קדשו יתברך ותורתו חלין אצל ההמון.

וכן מוכח מהמעשים בגמרא ביומא דף פו. גבי רבי יוחנן: שאף שאינו הולך ארבע אמות בלא תורה ובלא תפלין מחמת שנחלש מלמודו, ולמדין ממנו להבטל מתלמוד תורה, כמו שכתב רש''י. וכן גבי אביי שלקח בשר משני שתפים ושלם לכל אחד, ואחר כך עשה עם שניהם יחד חשבון, ופרש רש''י שמא לא ידע חברו שנתתיו לו ויש כאן חילול השם. מבואר דאף שהוא צודק שהרי משלם על מה שלוקח, רק כיון שהשותף לא ידע ויסבר שנוטל בלא תשלום, נחשב לחילול השם, ואינו רק מעלה בעלמא, אלא אסור חמור של חילול השם, שהרי אביי מפרש היכי דמי לעוון חילול השם, וכן מוכח מהסמ''ג והחנוך והיראים וכדלעיל.

וכן מצאתי ב''פלא יועץ'' בערך חילול השם, שכתב חילול השם ידוע, שהוא חמור מכל עברות שבתורה וכו', אי לזאת יחרד וילפת ויזהר וישמר מכל שהוא חילול השם. והדבר הקשה שחילול השם הוא הכל לפי מה שהוא אדם ולפי מה שמחזיקין אותו העולם, אם גורם שידברו עליו תועה הוי חילול השם, עד שאמרו ביומא דף פ''ו. כגון: אנא אי מסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפלין מחמת אנס, והעולם אין יודעים וחושבין שהוא מחמת עצלות, הוי חילול השם. צא ולמד חמר שבו, על זה ידוו כל הדווים כי מי הוא נקי, אוי לנו מיום הדין.

ועוד כתב שם שכל אדם אינו חייב אלא כשעורו ואשר בכחו לעשות יעשה, וישמר ויזהר עד מקום שידו מגעת וישתדל בכל עז להשמר מן הכעור ומן הדומה לו, שלא ימצאו מקום לדבר עליו.

ובפרט בענין הממון צריכה רבה שלא יהא הכסף נחשב בעיניו למאומה, במקום שיש לחוש אחת מיני אלף לחילול השם או לחשש גזל או שום נדנוד אסור, יתגבר וישליך כספו וזהבו, שמוטב שימות ברעב ולא יהא רשע לפני המקום שעה אחת, וכל שכן שדורשי ה' לא יחסרו כל טוב.

ובפרט בדורות הללו צריך זהירות גדולה ושמירה יתרה, כי הן בעוון רבו המתפרצים שנפשם שוקקה לדבר תועה על התלמידי חכמים ועל יראי השם וחושבי שמו, ואף שנכשלין בדבר קטן ואפלו בשוגג, הם מוציאין עליו שמועה רעה, ואומרים: ראו בן שלומד גמרא או ראו תלמיד חכם, או איש שמחזיקין אותו לחסיד, או לירא שמים כך וכך מעשיו.

והאנשים השלמים אין להם אלא להשתדל בכל עז, לעשות הטוב והישר בעיני אלהים ואדם, ולשפך נפשם לפני ה' שיתקנם בעצה טובה ושינחם במעגלי צדק, עד כאן דבריו.

מבואר שצריך כל אחד להזהר שלא תצא תקלה מתחת ידיו, אפלו בשוגג או באנס, ושלא יגרם לאחרים לדבר עליו, שזה גורם לחילול השם, וצריך כל אחד להתפלל על זה שלא תבוא תקלה על ידו, אפלו בטעות ובשוגג, ושלא יגרם חילול השם.

ואדרבה, יתפלל להשם יתברך בכל עז שיזכה להיות ממקדשי שם שמים, וכבוד השם יתברך יתרבה על ידו, שהרי זו תכלית יצירתו, כמו שכתוב לעיל.

תוכן העניינים

קונטרס - המקדש שמו ברבים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה