שיטת הר"ח והתימה עליו
איתא ברבינו חננאל (והובא ברא"ש), דווקא בהתבשל מבעו"י כ"צ מותר להשהותו לצורך הלילה ואפי' יהא מצטמק ויפה לו. ואם עוד לא התבשל מבעו"י כ"צ ואלא רק כמב"ד אסור להשהותו מבעו"י לצורך הלילה דחיישינן שמא יחתה משחשיכה.
והקשה הקרבן נתנאל (סק"ז), דהא לא אשכחן שום תנא דסבר הכי? לא כחנניה דהא מתיר בלא התבשל כ"צ מבעו"י להשהותו לצורך הלילה ולא כרבנן דהרי היכא דיהא בלילה מצטמק ויפה לו אסרי אפי' דהתבשל כ"צ מבעו"י.
ותירץ, דהר"ח אזיל לשיטתו וסבר בגמ' כר' יוחנן דהלכת' כמותו כנגד רב ושמואל, ור' יוחנן הא הכריע מסברא דנפשיה בהתבשל כ"צ אזיל כחנניה דמותר להשהות הכי והיכא דלא התבשל כ"צ אזיל כרבנן דאסור להשהותו הכי.
ובשיטת הרז"ה, איכא שתי דעות.
הסבר הר"ן, והסבר הדרישה, והתימה עליו.
א. לפי הדרישה הרז"ה לומד, דמתני' דהכא קאי אליבא דחנניה והאי "לא יתן" דמתני' היינו דלא יחזיר הוא משמע אבל לשהות מותר והיינו חנניה, והרי ידוע דלחנניה מותר לשהות מבעו"י אפי' מאב"ד, וכתב עוד הרז"ה בהאי ענין דאסור להשהות היכא דהתבשל רק מאב"ד.
והקשה הדרישה (שיטה ראשונה) סי' רנ"ג. דהנה נמצאת לכאורה סתירה בדעת הרז"ה, דהא כתב דמתני' "לא יחזיר" תנן ומשמע אבל לשהות מותר וכחנניה, ובד בבד כתב וז"ל, דהיינו דווקא בתבשילין שהתבשלו כ"צ אבל בלא התבשלו כ"צ אסור להשהות, עכ"ל, וזה כמ"ד "לשהות" תנן וכרבנן, דלחנניה מותר אפי' בהתבשל כמב"ד ולא מצאנו בדבריו שום חילוק כמות זה? וחילוק זה יותר מתאים לפי רבנן?
ותירץ הדרישה, דלדעת הרז"ה הנפק"מ במאי דסבר "להחזיר" תנן תהא היכא דבעתיד יהא מצטמק ורע לו דשרי להשהות מבעו"י בהתבשל כמכב"ד ולא מצרכינן ליה להתבשל כ"צ מבעו"י כדי שיהא מותר להשהותו אבל היכא דבעתיד יהא מצטמק ויפה לו, בכי האי גוונא אסור להשהותו מבעו"י בהתבשל רק כמכב"ד.
ב. לפי הר"ן בשיטת הרז"ה. (שיטה שניה) (מובא בר"ן על הרי"ף), דאסור להשהות מאכב"ד מבעו"י, אפי' אם בעתיד יהא מצטמק ורע לו, דהא יש חשש שמא יחתה לקרב בישולו להיות קודם מבושל כ"צ. ובמבושל כ"צ איכא מ"ד בגמ' דשרי ואיכא מ"ד בגמ' דאסר, והכל כמנהג המדינה וכך היא דעת חנניה דסובר דמותר להשהות מבעו"י אם יגיע למצטמק ויפה לו לשיטתו.
ולפ"ז הפלוגתא בשהייה לדעת הרז"ה, משתנה. דלכו"ע בין לחנניה ובין לרבנן בהתבשל כ"צ מבעו"י היכא דאם יגיע למצטמק ורע לו מותר להשהות מבעו"י, והיכא דיגיע למצטמק ויפה לו, לרבנן בכי האי גוונא אסור להשהותו מבעו"י, ולחנניה בכי האי גוונא מותר להשהותו מבעו"י.
ולמסקנות אלה דהרז"ה, הקשה בספר המלחמות להרמב"ן, דהא לא מצינו לחנניה דסבר הכי בגמ', דהא אמר בגמ' סתם "כל שהוא כמאב"ד מותר להשהותו מבעו"י ע"ג כירה ואפי' אינה גרופה וקטומה" ולא מצינו שאסר מאב"ד אם לבסוף יהא מצטמק ויפה לו? ע"ש.