אור ברסלב
קונטרס אגרת לבן תורה פרק יא - תורה מתשת כחו של אדם - נצול הזמן וכל רגע לתורה

קונטרס אגרת לבן תורה

פרק יא - תורה מתשת כחו של אדם - נצול הזמן וכל רגע לתורה

פרק י - גדר החיוב להתאמץ בלמוד תורה בכל עת פנוי

בַּגְּמָרָא סַנְהֶדְרִין (כו:) אָמְרוּ עַל הַפָּסוּק בִּישַׁעְיָה (כח,כט): הִפְלִיא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה, שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא עַל הַתּוֹרָה. וְלָמָּה נִקְרֵאת שְׁמָהּ תּוּשִׁיָּה, שֶׁמַּתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם. רְגִילִים לְהָבִין שֶׁמַּתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ כְּבָר כֹּחַ פִיזִי, נַעֲשִׂים חֲלָשִׁים. שֶׁהֲרֵי צְרִיכִים לִלְמֹד בַּלֵּילוֹת, וְאֵין יְשֵׁנִים וְכוּ'. אֶלָּא שֶׁאִם זֶה כָּךְ צָרִיךְ לְהָבִין, מַה הַמַּעֲלָה בָּזֶה שֶׁאָדָם נַעֲשֶׂה חָלָשׁ, עַד שֶׁהַנָּבִיא יְשַׁעְיָה קוֹרֵא לָזֶה תּוּשִׁיָּה, הָיָה צָרִיךְ לִקְרֹא לַתּוֹרָה מַחְכִּימָה, מְשַׂמַּחַת נֶפֶשׁ, וְכַדּוֹמֶה, לָמָּה קָרָא לָהּ דַּוְקָא בְּשֵׁם תּוּשִׁיָּה.

וְעוֹד, לִכְאוֹרָה אָנוּ רוֹאִים בְּמַאַמְרֵי חֲזַ"ל שֶׁלֹּא כָּךְ הִיא הַמְּצִיאוּת, דְּהִנֵּה בַּגְּמָרָא כְּתֻבּוֹת (סב.) מְסֻפָּר עַל רַבִּי אֲבְהוּ וְרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁנָּהֲגוּ בְּלֶכְתָּם בַּדֶּרֶךְ לִסְמֹךְ עַל שְׁנֵי שַׁמָּשִׁים אוֹ עֲבָדִים. וּפַעַם אַחַת נִשְׁקַע מְקוֹם עֲמִידָתָם שֶׁל הָעוֹזְרִים וְנָטוּ לִפֹּל וְלָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה. תָּפְסוּ אֶת שְׁנֵי שַׁמָּשֵׁיהֶם בִּידֵיהֶם וְדִלְּגוּ עַל אוֹתוֹ מָקוֹם, וּמָנְעוּ אוֹתָם מִלִּפֹּל. חֲזִינָן שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים אַף שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה. וַהֲרֵי תּוֹרָה מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם. וְכָךְ מָצִינוּ גַּם אֵצֶל יַעֲקֹב אָבִינוּ ע"ה, שֶׁכָּל הָרוֹעִים הִתְאַסְּפוּ לְהָרִים אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְכַאֲשֶׁר יַעֲקֹב רָאָה אֶת רָחֵל מַגִּיעָה עִם הַצֹּאן, הֵרִים אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְרַשִׁ"י מֵבִיא שָׁם מִדְרַשׁ רַבָּה, שֶׁעָשָׂה כֵן כְּאָדָם שֶׁמַּעֲבִיר פְּקָק מֵעַל פִּי הַצְּלוֹחִית. וּמְסַיֵּם, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁכֹּחוֹ גָּדוֹל. וְלִכְאוֹרָה אֵיפוֹא תּוֹרָה מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, הֲרֵי מִי לָנוּ גָּדוֹל מִיַּעֲקֹב שֶׁלָּמַד כָּל כָּךְ הַרְבֵּה תּוֹרָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּבֵית שֵׁם וְעֵבֶר. וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא וְכוּ'.

גַּם בַּגְּמָרָא בָּבָא מְצִיעָא (פד.) מוּבָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁהָיָה בִּתְחִלָּה רֹאשׁ כְּנוּפִיַּת לִסְטִים, וְרָאָה אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בַּיַּרְדֵּן וְקָפַץ לַצַּד הַשֵּׁנִי, הִתְפַּעֵל מִמֶּנּוּ רַבִּי יוֹחָנָן וְאָמַר לוֹ חֵילָךְ לְאוֹרַיְתָא. וְאַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לִלְמֹד עִם רַבִּי יוֹחָנָן, וְקִבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר וְלֹא יָכַל לִקְפֹּץ. וְכָתַב רַשִׁ"י שָׁם, דְּמִשֶּׁקִּבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ, שֶׁהַתּוֹרָה מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם. וְזֶה פֶּלֶא, הֲרֵי עֲדַיִן לֹא לָמַד, אִם כֵּן הֵיאַךְ הוּתַשׁ כֹּחוֹ. (וְעַיֵּן בְּשׁוּ"ת יַבִּיעַ אֹמֶר (חֵלֶק ב חֵלֶק אוֹרַח חַיִּים רֵישׁ סִימָן יח) שֶׁהֵבִיא מִזֹּהַר חָדָשׁ, דְּתוֹרָה מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם רַק בִּתְחִלָּה, אֲבָל בַּהֶמְשֵׁךְ מִתְחַזֵּק וְהוֹלֵךְ. וְהֶרְאוּנִי סִיּוּעַ לָזֶה מֵרַשִׁ"י בְּאָבוֹת פֶּרֶק ה' מִשְׁנָה כא, שֶׁכָּתַב, תּוֹרָה מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל תִּינוֹק. מַשְׁמַע רַק בִּקְטַנִּים שֶׁאָז הֵם בִּתְחִלַּת לִמּוּדָם).

וְשָׁמַעְתִּי בֵּאוּר בָּזֶה, שֶׁאֵין הַפֵּרוּשׁ תּוֹרָה מַתֶּשֶׁת כִּפְשׁוּטוֹ, אֶלָּא הַבֵּאוּר הוּא כָּךְ, כִּי הִנֵּה יֵשׁ לָאָדָם כֹּחוֹת פִיזִיִּים שֶׁלֹא תָּמִיד הוּא מוּדָע לָהֶם. הַשְּׁאֵלָה לְמָּה הוּא מְנַצֵּל אֶת אוֹתָם כֹּחוֹת. אֶפְשָׁר לְנַצֵּל הַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לַעֲבוֹדָה, אוֹ לְעֵסֶק הַתּוֹרָה. כַּאֲשֶׁר אָדָם מַגִּיעַ לְהַכָּרָה וּמַכִּיר בַּחֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה, אֲזַי רוֹצֶה לְהַשְׁקִיעַ אֶת כָּל כֹּחוֹ וּמִרְצוֹ לַתּוֹרָה. חֲבָל לוֹ לְבַזְבֵּז אֶת הַכֹּחַ לִדְבָרִים אֲחֵרִים. לְסַבֵּר אֶת הָאֹזֶן יֵשׁ לְהַמְשִׁיל עַל כָּךְ, מָשָׁל לְיֶלֶד שֶׁחוֹזֵר לַבַּיִת בְּיוֹם שָׁרָב, עָיֵף וּמַזִּיעַ, וְהוֹלֵךְ לָנוּחַ. וּבְוַדַּאי שֶׁאִם יְבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּלֵךְ לִקְנוֹת אֵיזֶה דָּבָר, יִדְחֶה שֶׁצָּרִיךְ קֹדֶם לָנוּחַ קְצָת. אַךְ אִם יִשְׁמַע בַּחוּץ יְלָלוֹת שֶׁל אַמְבּוּלַנְס, יִקְפֹּץ לִרְאוֹת מַה קָּרָה. וּבֶאֱמֶת הַיֶּלֶד לֹא שִׁקֵּר כְּשֶׁאָמַר שֶׁצָּרִיךְ לָנוּחַ, אֲבָל כַּאֲשֶׁר יֵשׁ דָּבָר חָשׁוּב שֶׁרוֹצֶה לָדַעַת, קוֹפֵץ וּמִתְגַּבֵּר עַל הָעֲיֵפוּת. וְזוֹ הַכַּוָּנָה תּוֹרָה מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ, מַשְׁקִיעַ אֶת כָּל כֹּחוֹ בַּתּוֹרָה, וּמִמֵּילָא אֵינוֹ מוֹצֵא טַעַם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחוֹ לִדְבָרִים אֲחֵרִים. וְלָכֵן רֵישׁ לָקִישׁ לֹא רָצָה לִקְפֹּץ, שֶׁהֲרֵי הִכִּיר כְּבָר אֶת עֶרֶךְ הַתּוֹרָה, וְלֹא רָצָה לְבַזְבֵּז אֶת כֹּחוֹ לַקְּפִיצָה. וְלָכֵן רַבִּי אֲבְהוּ וְרַבִּי יוֹחָנָן תָּפְסוּ אֶת ב' הַשַּׁמָּשִׁים בִּידֵיהֶם וְהֵרִימוּם, כִּי יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ, כָּאן הִתְגַּלָּה. אַךְ עַד עַכְשָׁו הִשְׁקִיעוּ בַּתּוֹרָה.

וְזֶה שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל יַעֲקֹב. רַק כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת רָחֵל שֶׁמִּמֶּנָּה עֲתִידִים לָצֵאת הַשְּׁבָטִים, כָּאן יֵשׁ חֲשִׁיבוּת לָעִנְיָן, וְהִשְׁקִיעַ אֶת כֹּחוֹ לְהָרִים אֶת הָאֶבֶן. וְלָכֵן יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא מְשַׁבֵּחַ אֶת הַתּוֹרָה וְקוֹרֵא לָהּ תּוּשִׁיָּה, שֶׁאָדָם מְאַמֵּץ אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו רַק לַתּוֹרָה.

וּלְפִי זֶה יוּבַן מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא גִּטִּין (מז.) עַל רֵישׁ לָקִישׁ, שֶׁבְּעֵת פְּטִירָתוֹ נִשְׁאַר לוֹ כַּמּוּת קְטַנָּה שֶׁל יְרָקוֹת, וְהִצְטַעֵר, וְקָרָא עַל עַצְמוֹ אֶת הַפָּסוּק (תְּהִלִּים מט, יא) וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם. שֶׁלִּכְאוֹרָה יֵשׁ לְהָבִין לָמָּה הִצְטַעֵר, הֲרֵי זֶה טֶבַע הָעוֹלָם שֶׁאָדָם מוֹרִישׁ לְבָנָיו. אֶלָּא הֲרֵי הוּא טָרַח לְהַשִּׂיג אֶת הַיְרָקוֹת הַנִּזְכַּר, וְהִצְטַעֵר שֶׁאוֹתוֹ טֹרַח יָכַל לְהַשְׁקִיעַ בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה לוֹ צֹרֶךְ בִּירָקוֹת אֵלֶּה. וְרֵישׁ לָקִישׁ אֲזִיל לְשִׁיטָתֵיהּ, בְּמַה שֶּׁלֹּא רָצָה לִקְפֹּץ חֲזָרָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם מַכִּיר אֶת עֶרֶךְ הַתּוֹרָה, לֹא רוֹצֶה לְהַשְׁקִיעַ עַל דְּבָרִים אֲחֵרִים.

וּלְפִי זֶה בֵּאֲרוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא בִּמְגִלָּה (כא.), מִימוֹת מֹשֶׁה עַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל לָמְדוּ תּוֹרָה מְעוֹמֶד וּכְשֶׁמֵּת יָרַד חֹלִי לָעוֹלָם וְהָיוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה מְיוֹשֶׁב, וְהַיְנוּ דִּתְנַן מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה. וְלִכְאוֹרָה צָרִיךְ בֵּאוּר, אִם יָרְדָה חֻלְשָׁה לָעוֹלָם, לָמָּה הִדְגִּישׁוּ בַּגְּמָרָא זֹאת דַּוְקָא עַל לִמּוּד תּוֹרָה מְיוֹשֶׁב אוֹ מְעוֹמֶד. וְעוֹד, לָמָּה לִמּוּד תּוֹרָה מְיוֹשֶׁב מוֹרִיד מִכְּבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְעוֹד, הַאִם הַקֹּשִׁי לַעֲמֹד נֶחְשָׁב לְחֹלִי. וְעַיֵּן בְּסוֹף סוֹטָה שֶׁאָמְרוּ כַּמָּה דְּבָרִים רוּחֲנִיִּים שֶׁיָּרְדוּ מֵעֵת פְּטִירָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים. כְּשֶׁמֵּת בֶּן עֲזַאי בָּטְלוּ הַשַּׁקְדָנִים. כְּשֶׁמֵּת בֶּן זוֹמָא בָּטְלוּ הַדַּרְשָׁנִים. כְּשֶׁמֵּת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא בָּטְלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. הָיְתָה יְרִידַת הַדּוֹרוֹת בְּרוּחֲנִיּוּת. כָּאן אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְצַיְּנִים יְרִידָה גַּשְׁמִית. תֵּימַהּ.

אֶלָּא גַּם כָּאן יֵשׁ יְרִידָה רוּחֲנִית, עַד שֶׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַכֹּל הִכִּירוּ בְּעֶרֶךְ הַתּוֹרָה בְּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה, וְלָמְדוּ תּוֹרָה בַּעֲמִידָה, מִתּוֹךְ עָמָל וְגַם לִכְבוֹדָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה צָרִיךְ לַעֲמֹד. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל שׁוּב לֹא חָשׁוּ אֶת מַעֲלַת הַתּוֹרָה בְּאוֹתָהּ מַדְרֵגָה, וּמִמֵּילָא תַּשׁ כֹּחָם מִמֵּילָא, וְזֶה נֶחְשָׁב לְחֹלִי רוּחָנִי.

וּלְפִי זֶה מוּבָן עוֹד מַה שֶּׁהַגְּמָרָא נְדָרִים (לח.) אֶחָד מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁבִּלְעֲדֵיהֶם אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל הָאָדָם הוּא שֶׁיִּהְיֶה גִּבּוֹר, וְכֵן מָצִינוּ אֵצֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהֵרִים אֶת שְׁנֵי הַלּוּחוֹת לְבַדּוֹ, וְהָיָה 40 יוֹם וָלַיְלָה בַּמְּרוֹמִים לֹא אָכַל וְלֹא יָשַׁן, מֵאֵיפֹה הַכֹּחוֹת. אֶלָּא הוּא שֶׁאָמַרְנוּ, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחוֹת פִיזִיִּים וּמַעֲבִיר אוֹתָן לַתּוֹרָה, וְאֵינוֹ מְאַבֵּד שׁוּם כֹּחַ לִדְבָרִים אֲחֵרִים, זוֹכֶה לְכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

וּבְמַה שֶּׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא גִּטִּין הַנַּ"ל, בְּרֵישׁ לָקִישׁ שֶׁקָּרָא אַנַּפְשֵׁיהּ וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם, הִנֵּה יֵשׁ לְפָרֵשׁ זֹאת עַל פִּי מַה שֶּׁאָמַר בְּיַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶרְאָה לוֹ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו וּפַרְנָסָיו, וְהֶרְאָה לוֹ אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁחֲקוּקִים לוֹ ג' שָׁעוֹת שֶׁל חַיִּים, נִצְטַעֵר עָלָיו אָדָם הָרִאשׁוֹן, אָמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא תִּהְיֶה תַּקָּנָה בַּאֲוִיר וּמְלַקֵּט מְזוֹנוֹ בְּכָל יוֹם וּלְעֵת עֶרֶב חוֹזֵר לְקִנּוֹ, כָּךְ תִּהְיֶה נַפְשִׁי כְּאֶחָד מֵהֶם. רוֹאִים מִכָּאן עַד כַּמָּה קָשֶׁה לְמֹשֶׁה לְהִפָּרֵד מֵהַחַיִּים, מוּכָן מֹשֶׁה לִחְיוֹת כְּצִפּוֹר וּכְעוֹף הַפּוֹרֵחַ, אֲשֶׁר נוֹדֵד בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנוֹשֵׁם אֶת אֲוִיר עוֹלָם הַזֶּה. וְכָל כָּךְ לָמָה, כִי הַפְּרִידָה מֵהַחַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה קָשָׁה לְאוֹר הַזְכוּת לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַבּוֹרֵא.

וְכֵן אָנוּ מוֹצְאִים אֵצֶל יוֹנָה הַנָּבִיא, שֶׁאָמַר (יוֹנָה א, יב) שָׂאוּנִי וְהָטִילוּנִי אֶל הַיָּם וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם. מַה הַבַּקָּשָׁה הַמּוּזָרָה הַזּוֹ, שֶׁיָּרִימוּ אוֹתוֹ, שֶׁיִּקְפֹּץ הוּא. אֶלָּא בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמּוּסָר, שֶׁיּוֹנָה בִּקֵּשׁ זֹאת שֶׁיַּרְוִיחַ עוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת שֶׁל חַיִּים וְיוֹדֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל נְשִׁמָה וּנְשִׁמָה.

וְזֶה מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד (תְּהִלִּים קיח, יח) יַסֹּר יִסְּרַנִי יָהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנַנִי. כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי נוֹשֵׁם אֶת אֲוִיר הָעוֹלָם אַף אִם הַחַיִּים יֵשׁ בָּהֶם יִסּוּרִין, יַסֹּר יִסְּרַנִי יָהּ, מִכָּל מָקוֹם יָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה.

וְלָכֵן רֵישׁ לָקִישׁ הִצְטַעֵר לִפְנֵי מוֹתוֹ וְקָרָא עַל עַצְמוֹ וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם. שֶׁהִצְטַעֵר עַל הַזְּמַן שֶׁבִּזְבֵּז בְּטִרְחָא זוֹ, וַהֲרֵי זְמַן זֶה הָיָה יָכוֹל לְנַצְּלוֹ לְעוֹד תּוֹרָה וְנַחַת רוּחַ לַבּוֹרֵא. וּבָזֶה בֵּאֲרוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא עֲבוֹדָה זָרָה (יז.) עַל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דּוֹרְדַיָּא שֶׁגָּעָה בִּבְכִי וּמֵת בִּתְשׁוּבָה, יְעֻיַּן שָׁם. וְאָז בָּכָה רַבִּי וְאָמַר, יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּכַמָּה שָׁנִים וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת. שֶׁאָז יָדַע אֶת עֶרֶךְ כָּל רֶגַע, שֶׁאִם בְּרֶגַע אֶחָד זָכָה שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ, נָבִין מָה הִיא הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל כָּל דַּקָּה בַּחַיִּים.

גַּם בְּסֵפֶר קוֹל יְהוּדָה (לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זַצַ"ל, פָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי) כָּתַב, אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת אֶלָּא הֲלָכוֹת, וְלִכְאוֹרָה לָמָּה הַנָּבִיא חֲבַקּוּק אָמַר הֲלִיכוֹת, אֶלָּא לוֹמַר שֶׁכָּל דַּרְכּוֹ תִּהְיֶה בַּהֲלִיכָה, לְהִתְעַלּוֹת עוֹד בַּתּוֹרָה עוֹד וָעוֹד. עַד כָּאן. וְלָכֵן נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, וְלֹא כְּתִיב תְּקַיְּמוּ וְכַדּוֹ', דְּבָעִינַן לָזֶה הֲלִיכָה וְהִתְקַדְּמוּת, כְּאָדָם הַהוֹלֵךְ. וּכְבָר כָּתַבְנוּ בָּזֶה לְעֵיל פֶּרֶק ה'.

תוכן העניינים

קונטרס אגרת לבן תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה