אור ברסלב
קונטרס אגרת לבן תורה פרק ב - חיוב למוד תורה על כל איש מישראל

קונטרס אגרת לבן תורה

פרק ב - חיוב למוד תורה על כל איש מישראל

פרק א - ערך למוד התורה

וְאַחַר שֶׁהִתְבָּאֵר גֹּדֶל הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, הַיּוֹצֵא מִזֶּה גֹּדֶל הַחִיּוּב הַמוֻּטָּל עַל כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּדֵּל לִלְמֹוד תּוֹרָה. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (יוֹמָא לה:), תָּנוּ רַבָּנָן, עָנִי וְעָשִׁיר בָּאִים לַדִּין, [אַחַר פְּטִירָתָם, מוּבָאִים לָדִין בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה] לֶעָנִי אוֹמְרִים מִפְּנֵי מָה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה, אִם אוֹמֵר עָנִי הָיִיתִי וְעוֹסֵק בְּפַרְנָסָתִי וּבְפַרְנָסַת בְּנֵי בֵּיתִי, אוֹמְרִים לוֹ: כְּלוּם הָיִיתָ עָנִי יוֹתֵר מֵהִלֵּל. אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה חוֹטֵב עֵצִים וּמִשְׂתַּכֵּר בִּטְרֶעפִיק (עַיֵּן בָּרַמְבַּ"ם אָבוֹת פ"ו מ"ה, וּבְכֶסֶף מִשְׁנֶה מ"ט ה"ט), חֶצְיוֹ הָיָה נוֹתֵן לְשׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְחֶצְיוֹ לְפַרְנָסָתוֹ וּלְפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא לְהִשְׂתַּכֵּר וְלֹא הִנִּיחוֹ שׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ לְהִכָּנֵס, עָלָה וְנִתְלָה וְיָשַׁב עַל פִּי אֲרֻבָּה, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. אָמְרוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה, וּתְקוּפַת טֵבֵת הָיְתָה, וְיָרַד עָלָיו שֶׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם. כְּשֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר אָמַר לוֹ שְׁמַעְיָה לְאַבְטַלְיוֹן, אַבְטַלְיוֹן אָחִי, מִפְּנֵי מַה בְּכָל יוֹם הַבַּיִת מֵאִיר וְהַיּוֹם אָפֵל, הֵצִיצוּ עֵינָיו וְרָאוּ דְּמוּת אָדָם בָּאֲרֻבָּה, עָלוּ וּמָצְאוּ עָלָיו רוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת שֶׁלֶג, פְּרָקוּהוּ וְהִרְחִיצוּהוּ וְסָכוּהוּ, וְהוֹשִׁיבוּהוּ כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, אָמְרוּ, רָאוּי זֶה לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת.

וְלִכְאוֹרָה יִפָּלֵא עַל הִלֵּל אֵיךְ סִכֵּן עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, וַהֲרֵי אָמְרוּ בְּבָבָא קַמָּא (סא.), אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, כָּךְ מְקֻבְּלַנִי מִבֵּית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי, כָּל הַמּוֹסֵר עַצְמוֹ לְמִיתָה עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין אוֹמְרִים דְּבַר הֲלָכָה בִּשְׁמוֹ. אָלְמָא דְּלָאו שַׁפִּיר עָבַד. וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהִלֵּל מֵרֹב חֶפְצוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ בַּתּוֹרָה לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים מִפִּי גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, לֹא הִרְגִּישׁ כְּלָל שֶׁיּוֹרֵד עָלָיו שֶׁלֶג כָּבֵד כָּל כָּךְ שֶׁיָּכוֹל לְסַכֵּן אוֹתוֹ, וְקִיֵּם בְּעַצְמוֹ בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָּמִיד. וְחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ כִּי שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רַע. וְלֹא יֵדַע דְּהָכָא הֵיכָא דִּשְׁכִיחֵי הֶזֵּקָא הוּא.

וְאִם הָיָה עָשִׁיר אוֹמְרִים לוֹ: מִפְּנֵי מַה לֹּא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה, אִם אוֹמֵר עָשִׁיר הָיִיתִי וְטָרוּד הָיִיתִי בִּנְכָסַי, אוֹמְרִים לוֹ כְּלוּם עָשִׁיר הָיִיתָ יוֹתֵר מֵרַבִּי אֶלְעָזָר. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו אֶלֶף עֲיָרוֹת בַּיָּבָּשָׁה, וּכְנֶגְדָּן אֶלֶף סְפִינוֹת בַּיָּם, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם נוֹטֵל נוֹד שֶׁל קֶמַח עַל כְּתֵפוֹ, וּמְהַלֵּךְ מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה לִלְמֹד תּוֹרָה. פַּעַם אַחַת מְצָאוּהוּ עֲבָדָיו וְעָשׂוּ בּוֹ אַנַגַרְיָא. אָמַר לָהֶן: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הַנִּיחוּנִי וְאֵלֵךְ לִלְמֹד תּוֹרָה! אָמְרוּ לוֹ: חַיֵּי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתְךָ! וּמִיָּמָיו לֹא הָלַךְ וְרָאָה אוֹתָן, אֶלָּא יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה (יוֹמָא לה:).

וְהָרַמְבַּ"ם (בְּפ"א מֵהִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה ה"ח) כָּתַב: כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל חיַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, בֵּין עָנִי בֵּין עָשִׁיר, בֵּין שָׁלֵם בְּגוּפוֹ בֵּין בַּעַל יִסּוּרִין, בֵּין בַּחוּר בֵּין שֶׁהָיָה זָקֵן גָּדוֹל שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ, וַאֲפִילּוּ הָיָה עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה וּמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, וַאֲפִלּוּ בַּעַל אִשָּׁה וּבָנִים, חַיָּב לִקְבֹּעַ לוֹ זְמַן לְתַלְמוּד תּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. שֶׁנֶּאֱמַר (יְהוֹשׁוּעַ א, ח) וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה.

וּמַה שֶּׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם שֶׁבֵּין בַּחוּר בֵּין זָקֵן גָּדוֹל חַיָּב בְּלִמּוּד תּוֹרָה, הַיְינוּ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּשַׁבָּת (פג:) לְעוֹלָם אַל יִמְנַע אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ וַאֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, שֶׁהֲרֵי זֶה כַּמָּה שָׁנִים שֶׁנִּשְׁנֵית מִשְׁנָה זוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא נִתְגַּלָּה טַעֲמָהּ, עַד שֶׁבָּא רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָא וּפֵרְשָׁהּ. אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, לְעוֹלָם אַל יִמְנַע אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ וּמִדִּבְרֵי תּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בַּמִדְבַּר יט, יד) זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל, אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִיתָה תִּהְיֶה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה. צֵא וּלְמַד מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהָיְתָה מַחְלֹקֶת כְּנֶגְדּוֹ וְהֶעֱבִירוּהוּ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא מָנַע עַצְמוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּבְרָכוֹת (כח.). וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּשַׁבָּת (לא.) בְּשָׁעָה שֶׁמַּכְנִיסִים אֶת הָאָדָם לַדִּין (בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה), אוֹמְרִים לוֹ: נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה? קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה? וְכֵן בַּעֲבוֹדָה זָרָה (יט:) אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ, פֵּרַשׁ רַשִׁ"י, שֶׁיִּקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה. וְלִכְאוֹרָה יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ בִּירוּשַׁלְמִי (סוֹף בְּרָכוֹת) אָמַר רַב חִלְקִיָּה בְּשֵׁם רַב סִימוֹן, הָעוֹשֶׂה תּוֹרָתוֹ עִתִּים הֲרֵי הוּא מֵפֵר בְּרִית, מַה טַּעַם, הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'.

וְהִנֵּה הָרַמַ"ע מִפָּאנוֹ בְּאַלְפָסִי זוּטָא (סוֹף בְּרָכוֹת) הִרְגִּישׁ בָּזֶה, וְכָתַב הָעוֹשֶׂה תּוֹרָתוֹ עִתִּים, בְּלֹא קְבִיעוּת זְמַן קָבוּעַ, שֶׁכָּל עֵת מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ, אֲבָל לֹא כָּל אָדָם זוֹכֶה לִלְמֹד תָּמִיד, הִילְכָךְ אִם קָבִיעַ לֵיהּ עִידָנֵיהּ וְחוֹזֵר וְלוֹמֵד אַחַר כָּךְ עִתִּים עִתִּים, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. ע"כ. וְכֵן שָׁנִינוּ בֶּאָבוֹת (פֶּרֶק א מִשְׁנָה טו) עֲשֵׂה תּוֹרָתְךָ קֶבַע. וְאָמְרוּ בְּסַנְהֶדְרִין (צט:), נוֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב (מִשְׁלֵי ו, לב), זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה לִפְרָקִים. כִּי סְתָם אָדָם הָגוּן נוֹשֵׂא אִשָּׁה וּמְקַיֵּם בָּהּ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לֹא יִגְרַע, וְזוֹכֶה לְהָקִים בַּיִת נֶאֱמָן בְּיִשְׂרָאֵל, כָּךְ זֶה שֶׁעוֹשֶׂה תּוֹרָתוֹ קֶבַע, הִיא הָאִשָּׁה הָרוּחֲנִית, אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָּמִיד, וּמְקַיֵּם בְּתוֹרָתוֹ "מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה בַּתּוֹרָה", בְּחִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים, תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כֶּסֶף דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה תּוֹרָתוֹ קֶבַע, וְלוֹמֵד רַק לִפְרָקִים, הוּא בִּבְחִינַת נוֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב, וְלֹא יִזְכֶּה לְהַגִּיעַ לַהֲלָכָה וּלְמַעֲשֶׂה.

וּמָרָן הַחִידָ"א בְּסֵפֶר מַחֲזִיק בְּרָכָה (או"ח סי' קנו ס"ק א) כָּתַב וְזֶה תֹּרֶף דְּבָרָיו: אָמְרוּ בִּתְחִלַּת מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל, עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ (תְּהִלִּים קיט, קכו). רַבִּי פִּינְחָס וְרַבִּי חִלְקִיָּה בְּשֵׁם רַב סִימוֹן, הָעוֹשֶׂה תּוֹרָתוֹ עִתִּים, הֲרֵי זֶה מֵפֵר בְּרִית, מַה טַּעֲמֵיהּ, הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶיךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'. וַהֲרֵי אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁשּׁוֹאֲלִים לָאָדָם קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה. וּכְבָר פֵּרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים, דְּהַתָּם מַיְרֵי בְּאָדָם שֶׁקּוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, וְסָבַר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁלִים עֲסָקָיו כְּמִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְנִשְׁאַר לוֹ זְמַן מָה בְּאוֹתוֹ יוֹם, הוּא מִתְעַסֵּק בְּהֶבְלֵי הָעוֹלָם בְּשָׁהֵ"י פָּהֵ"י, וְחוֹשֵׁב שֶׁדַּי לוֹ בְּמַה שֶּׁהִשְׁלִים חֻקּוֹ בַּזְּמַן שֶׁקָּבַע לוֹ לִלְמֹד, הָבוּ דְּלָא לְהוֹסִיף עָלָה. וְעַל זֶה אָמְרוּ שֶׁהוּא מֵפֵר בְּרִית, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּמִשְׁלָם יוֹמָא, וְלֹא יְאַבֵּד זְמַנּוֹ בְּהֶבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְעַיֵּן עוֹד בְּסִפְרוֹ כִּסֵּא דָּוִד (דַּף עו ע"ד וְדַף עח ע"ד). וּבְסֵפֶר טוֹב עַיִן (סי' יח אוֹת מח), וּבְסֵפֶר בְּרִית עוֹלָם עַל סֵפֶר חֲסִידִים (ס"ס יז). עַייֵּן שָׁם. (וְעַייֵּן בַּהַקְדָּמָה לְיַלְקוּט יוֹסֵף עַל הִלְכוֹת אֲבֵלוּת מַה שֶּׁכָּתַב בָּזֶה).

וְכָתַב עוֹד הָרַמְבַּ"ם שָׁם: וְלֹא תִּמָּצֵא תּוֹרָה בְּאֵלֶּה שֶׁלּוֹמְדִים מִתּוֹךְ עִדּוּן וּמִתּוֹךְ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, וּמְצַעֵר גּוּפוֹ תָּמִיד וְכוּ'. בְּסַנְהֶדְרִין (קיא.) אִיתָא, רַב כַּהֲנָא חַיִיף רֵישֵׁיהּ וְסָלִיק וְיָתִיב קַמֵּיהּ דְּרַב, אָמַר לֵיהּ, וְלֹא תִּמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, אָמַר לֵיהּ רַב כַּהֲנָא, מֵילַט קָא לַיְיטַתְ לִי? (שֶׁחָשַׁב שֶׁמְּקַלְּלוֹ שֶׁלֹּא יָבוֹא לָעוֹלָם הַבָּא, רַשִׁ"י), אָמַר לֵיהּ, הָכֵי קָא אֲמִינָא, לֹא תִמָּצֵא הַתּוֹרָה בְּמִי שֶׁמְּחַיֶּה וּמְעַדֵּן עַצְמוֹ עָלֶיהָ. וְכֵן פֵּרַשׁ רַשִׁ"י (אִיּוֹב כח, יג), וְלֹא תִּמָּצֵא הַתּוֹרָה בְּמִי שֶׁמְּחַיֶּה עַצְמוֹ, אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, בִּיגִיעָה וּבְרַעֲבוֹן. וְכֵן הוּא בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא (פָּרַשַת נח ג), וְלֹא תִּמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְכִי בְּאֶרֶץ הַמֵּתִים תִּמָּצֵא? אֶלָּא שֶׁלֹּא תִּמָּצֵא הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֵצֶל מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ עֹנֶג שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, תַּאֲוָה כָּבוֹד וּגְדֻלָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל, וְכָךְ דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכָל וְכוּ'. וְכָל מִי שֶׁאוֹהֵב עֹשֶׁר וְתַעֲנוּג אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁיֵשׁ בָּהּ צַעַר גָּדוֹל וּנְדוּד שֵׁנָה. עַיֵּן שָׁם.

הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה (מִשְׁלֵי כד, י). וּפֵרַשׁ רַשִׁ"י, הִתְרַפִּיתָ מִן הַתּוֹרָה, בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לֹא יִהְיוּ מְאַמְּצִים כֹּחֲךָ [וְעַיֵּן בְּסַנְהֶדְרִין (מד:) לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁיִּהְיוּ מְאַמְּצִים אֶת כֹּחוֹ, וְלֹא יִהְיוּ לוֹ צָרִים מִלְּמַעְלָה].

תוכן העניינים

קונטרס אגרת לבן תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה