אור ברסלב

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

קנים

מדות

פרק ג משנה ו

הרע"ב ד"ה שנאמר וכו' - דלעיל וכו'. לא דק דלא כתיב לעיל מיניה אלא לקמיה ד' פסוקים. ועוד דמדסמיך לנאמנים משמע דאיירי באנשי אמונים. ונראה לי דדייק מה ענין שפה אצל נאמנים, ולכן נראה דלא מפרש ליה לשון אמונים אלא לשון ואומר (ירמיה כג,לא) וינאמו נאום, ור"ל מדברים, וכן פירש ספר השרשים (ע' נאם), ולכן זקנים דסמיך ליה ר"ל זקנים שעסקו בדברי שיחה ופטפוטין ולא בתורה:

[הגה. ה' מנת חלקי אמרה נפשי לסיים בדבר טוב, ולדקדק בלשון התנא דאמר זקני עמי הארץ ולא תני עמי הארץ סתם, דמלת זקני מורה על זה שקנה חכמה והם שני דברים סותרים. וקרוב אלי לאמר דכונת התנא למה שאמרו רבותינו ז"ל במסכת סוטה, איזה עם הארץ אחרים אומרים אפילו קרא ושנה ולא שמש תלמידי חכמים (שלא הקפידו על טעמי המשנה היינו שלא למדו גמרא). ותו איתא שם הני תנאים מבלי עולם, מבלי עולם סלקא דעתך, אמר רבא שמורין הלכה מתוך משנתן (פי' רש"י שמבלין עולם בהוראת טעות כיון דאין יודעים טעם המשנה פעמים מדמים לה דבר שאינו דומה). ואיתא בעירובין נ"ד א', רבא אמר מהכא (תהלים כא) תאות לבו נתת לו (פי' רש"י ד"ה זכה, בעוד שהוא מתאוה באה לו תאותו עד שלא ישאלנה), אימתי תאות לבו נתת לו בשעה שארשת שפתיו בל מנעת סלה (פי' רש"י כשנתת בו דעת להוציא בשפתיו). ולפי זה הכי פירושו, זקני עמי הארץ דר"ל שהם זקנים והם עמי הארץ, ר"ל שמורין הלכות מתוך משנתן, דעתו מטרפת שנאמר מסיר שפה לנאמנים ויוקח מהם טעם זקנים. ובודאי כל זמן שמזקינים הם יותר בטעות דשבשתא כיון דעל על. אבל זקני תורה, דר"ל אותן דשמשו תלמידי חכמים ומרבה ישיבה מרבה חכמה, דעתן מתישבת במשנתן. ועיין מה שכתבתי בהקדמה על מאמר דאמר רבא במסכת שבת דף ס"ג, מאן דאמר אורך ימים בימינה וכו' למיימינים אורך ימים וכל שכן עושר וכבוד וכו', הוכחתי שם דזה קאי על אותן ששימשו תלמידי חכמים, ולכן מסיים כאן במקרא זה שנאמר בישישים חכמה, ועל שם החכמה תחיה לבעליה בעולם הזה ואורך ימים תבונה לעולם הבא]: סליקא לה מסכת קנים וסדר קדשים:

ויהיה לרצון ולנחת לפני ה' כריח ניחוח של אישים:

וכדי להשלים תורת משה עבדו באמרות טהורות, אתחיל ואסיים בסייעתא דשמיא סדר טהרות:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה