אור ברסלב

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

מעילה

כרתות

פרק א משנה א

תי"ט ד"ה ששחטן וכו' - אלא מדרבנן וכו'. מעילה דרבנן היינו שמשלם הקרן ולא החומש ואינו מביא אשם, הרמב"ם פרק א' ה"ו דהלכות

מעילה:

פרק ג משנה ח

תי"ט סד"ה ולא וכו' - נבייה וכו'. הכי גרס הערוך (ע' נב) נבייה. מלשון כי ינוב. והכי גרסינן בגמרא דעבודה זרה פרק ג' (מח,ב):

פרק ד משנה ב

תי"ט ד"ה ותרומת וכו' - פ"ד מ"ח דמציעא. עיין מה שכתבתי שם:

פרק ד משנה ה

תי"ט סד"ה ובמלא וכו'. משם (יומא פ"ח מ"ב) תדקדק שהגירסא הנכונה היא מלא לוגמיו או במלוא בב', דאי גרסינן כמלוא בכ"ף הוה ליה לאתויי סיועא מהכא למאי דמסקינן התם דמלא לוגמיו לאו דוקא אלא שיסלקנו לצד אחד ויראה כמלוא לוגמיו, אלא ודאי במלא בב' דומיא דברביעית. והאי דבכל האוכלין תני בכ' בכביצה בכגרוגרת בככותבת, היינו משום דאינהו גופייהו אוכלין, ואי תני בביצה וכו' הוא אמינא בביצה ממש, לכך תני בכ"ף לעשותו דוגמא לכל שאר אוכלין, אבל ברביעית ומלוא לוגמיו דאינהו השיעור בעצמו תני שפיר בב', והיינו טעמא נמי דבמזון שתי סעודות בב', ודוק:

פרק ד משנה ו

הרע"ב ד"ה מפני וכו' - מושב. שעושה ממנו טלאי למרדעת החמור כנגד בית מושב האדם, פי' רש"י בסוכה י"ז ב' (ד"ה הואיל):

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה