קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
ידים
פרק ג משנה א
בתי. אמ"ז כך היה דרכם של רבותינו ז"ל לקרות לבנות ישראל בשם בת, והיתה כונתם כמו שאמרו רז"ל בבמדבר רבה פרשה י"א סי' ג', אם באת אשה אצלך לבית המדרש לשאול על הדין או על השאלה תהא רואה אותה כאלו יצאה מירכך וכו', והטעם שאין יצר הרע מהרהר עליה:
פרק ד משנה ח
תי"ט ד"ה וכשלקה וכו' - ולא וכו'. הרי זה שכחה דהתם גרסינן השוחד יעור פקחים, וליכא מידי אבתריה דלסמוך עליה. ולי נראה דלא
מקרי דבר רע אלא כגון הכא דמסיים בגידוף, ובמועד קטן מסיים בגזרה רעה מאת ה', אבל התם מצות ה' היא דקא גרים שלא לקבל שוחד שהשוחד יעור ושלכך צריך לפרוש ממנו, ואין זה כי אם טוב שלא לחטוא לפניו יתברך שיענישנו ומכלל לאו אתה שומע הן לטובה, אבל במתניתין דהכא נראה לי דלא צריכינן לטעמא דאל תעמוד, אלא ר"ל דאין להקפיד בכתיבת קדש וחול יחדיו כי סוף הקדש דאלים גבר כמו שראינו בפרעה שהודה (שמות ט,כז) ה' הצדיק: