פרשה ה · פרק יז
א הִנֵּה אֲשֶׁר רָאִיתִי אָנִי טוֹב אֲשֶׁר יָפֶה לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת. רַבִּי תַּנְחוּמָא אוֹמֵר כָּל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה בַּמְגִלָּה הַזֹּאת, בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים נֶאֶמְרָה. אָמַר רַבִּי יוֹנָה וְאָב שֶׁבְּכֻלָּן (קהלת ח, טו): וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ. וְכִי יֵשׁ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה מְלַוִּין אֶת הָאָדָם לַקֶּבֶר, וּמַה מְּלַוֵּהוּ, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.